ישראל של מרץ 2025 היא מדינה עייפה, שחוקה - וכעת גם שותקת. חזרנו להילחם, וגם הפעם ברור את מי יגייסו ללחימה. עכשיו, כשברור יותר מאי־פעם שהחזית בוערת ושהעורף מתוח עד קצה גבול יכולתו, המדינה שוב יוצאת לקרב עם משאבים חסרים.
בניגוד לאפודים הקרמיים שהיו חסרים בתחילת המלחמה, את המחסור הפעם - לוחמים, אי אפשר לקנות. והנה, שוב אנו יוצאים למלחמה בלי כוח אדם מספק ובלי הנהגה שמבינה את גודל השעה.
תקופה ארוכה אחרי שאנחנו, הדור הצעיר, היינו הראשונים לקחת אחריות ולהתייצב בפני האתגרים שעמדו ועומדים בפנינו, נבחרי הציבור שלנו עדיין מתבצרים בעבר, עוסקים בשיקולי הישרדות פוליטית ויוצרים בעיות במקום לפתור אותן.
עשינו את זה בלחימה, עשינו את זה בעשרות יוזמות שטח, וגם הפעם יש לנו את הכוח לשנות בקנה מידה לאומי. גיוס מדורג, מותאם לצורכי הצבא והמגזר החרדי כאחד, אינו משאלת לב רחוקה. אף צד לא ייצא עם חצי תאוותו בידו, אבל הנטל על הלוחמים יפחת, וחרדים יזכו לשמור על אורח חייהם ועל המדינה גם יחד, עם יעדים שמוגדרים היטב, וככל שנתאים את הצבא לצורכי המתגייסים - נגדיל את השותפות.
התרעות פיקוד העורף