המשפחות דרשו מחברי הכנסת הסברים מדוע איש מחברי הקואליציה לא דרש את השבת החטופים כתנאי להעברת התקציב, בעוד שנלחמו על דרישות תקציביות שונות. שאלה מרכזית שהציגו המשפחות הייתה: "איך ייתכן שיש דדליין להעברת תקציב, אבל אין דדליין להשבת החטופים - שנמצאים בסכנת חיים והיעלמות מיידית? האם חיי הממשלה קודמים לחיי החטופים?".
לישי הוסיפה: "עומרי שורד, מצליח לשרוד, אבל את יודעת מה? זה לא תלוי רק בו. את יודעת במי זה תלוי? במפלצות שמחזיקות אותו, ואתם מאפשרים לזה שהוא נשאר איתם"
לישי מירן הזכירה גם כי הטראומה נמשכת עבור בנותיה הקטנות: "הבנות שלו הולכות לישון כל לילה כשהן בוכות, מתגעגעות לאבא", והוסיפה: "את יודעת שהבנות שלו גם מכירות חמאסניקים? את לא, אבל ילדות בנות שנתיים ושלוש וחצי מכירות חמאסניקים כי הם ישבו איתם, כי אתם גם הפקרתם אותנו ב-7 באוקטובר".
היא הוסיפה בכאב: "אני לא הייתי צריכה לעשות את זה, אני לא הייתי צריכה לעזוב את הבנות שלי לבד בבית כל ערב כדי לצאת ולהתחנן אליכם. ואין, הם לא בראש סדרי העדיפויות, הם לא בראש סדרי עדיפויות, וברגע שאתם הולכים ומצביעים עכשיו, הם עוד יותר לא בסדרי עדיפויות".
לישי סיכמה את דבריה בקריאה: "הם צריכים להיות פה, ורק אז המדינה הזאת יכולה להתקיים. לכסות את זה בזה שהמדינה צריכה להמשיך לפעול - איזה מדינה בדיוק פועלת? מה פועל פה? על מי אתם עובדים? אתם עובדים רק על עצמכם".
התרעות פיקוד העורף