“זה לא שהירי לעיר מפתיע או זר לנו, תושבי שדרות. ב-24 השנים האחרונות, חיינו נצבעו שוב ושוב באזעקות, בומים ורסיסים. מי שלא חי את המציאות הזו – לא יכול להבין לעומק את תחושת חוסר הביטחון היומיומי ואת החרדה המובנית בתוך שגרת החיים. ובכל זאת, בתוך הכאב והאיום המתמשך, תושבי שדרות פיתחו חוסן יוצא דופן, כזה שלא תמצאו בשום מקום אחר – לא בארץ, ובוודאי שלא בעולם. חוסן שמבוסס על קהילה חזקה, ערבות הדדית, רוח ציונית עיקשת ואהבת המולדת.
חשוב לומר בצורה הברורה ביותר: ירי על עיר הוא לא ‘עוד אירוע ביטחוני’ – הוא סכנת חיים מיידית. טילים שמתפוצצים מעל בתים, סמוך למוסדות חינוך ובמרכזי קניות הם טרור לכל דבר, וככזה – אין בו שום לגיטימציה, ואין בו דבר שמעורר תחושות חיוביות או אדישות. אך לצערי, הפכנו למומחים בניהול החיים תחת אש. התרגלנו להתנהל בתוך הבלתי נתפס, ואפילו ברגעים של שגרה – תמיד ישנה ההבנה, שהאזעקה הבאה עלולה להיות מעבר לפינה.
“אינני רמטכ”ל, אך גם אינני צריך להיות כזה כדי לדעת את מה שכולנו מבינים היטב: לצה”ל יש את הכוח, את היכולת, את האמצעים ואת הרוח – כל מה שנדרש הוא החלטה. החלטה חד-משמעית, ברורה, שאין עוד דרך חזרה: חמאס חייב להימחק. לא להיחלש. לא להידחק. להימחק.
הגיע הזמן שנעזוב את המשבצת של ההסברים, ההתנצלות, הזהירות המופרזת והחמלה כלפי אוכלוסייה שתמכה ברצח יהודים תוך שהיא צוהלת ברחובות עזה כשגופות נגררות ונרמסות. אין יותר תירוצים. בית הדין בהאג ימצא אותנו אשמים גם אם נחלק תרופות ופרחים לעזתים – ולכן עלינו לפעול רק על פי האינטרס של מדינת ישראל ובני עמה. לא פחות. מי שיצא נגדנו – אינו יכול עוד לחיות בצדנו.
כל זאת במקביל, כמובן, למחויבות של כולנו, כמדינה וכעם, להשבת כלל החטופים״.
“פשוט וברור: שימו את עם ישראל, את מדינת ישראל, את עתיד ילדינו – בראש סדר העדיפויות. אל תתעסקו בפילוגים, בהפחדות ממלחמת אזרחים ובדיבורים חסרי בסיס. העם חזק, העם מבין, העם איתן. כולנו יודעים שזה הבית – ואין מטרה נעלה יותר מהגנתו.
עכשיו, כשהעם כולו עומד איתן, אנחנו מצפים שגם המנהיגים שלנו יהיו ראויים לרוח הזאת – וינהיגו בהתאם״.