אתמול, ועדת הכנסת קבעה סדרי דיון מיוחדים להצעות חוק יסוד השפיטה והצעת חוק בתי המשפט. יועמ"שית הכנסת, עו״ד שגית אפיק, הסבירה כי ״הצעות החוק עוסקות בנושא אחד שעניינו הוועדה לבחירת שופטים. לשתי ההצעות הוגשו כ-71,367 הסתייגויות, ורובן המכריע אינן בעלות תוכן מהותי. במסגרת שיח בין סיעות הבית סוכם, בתיאום עם הייעוץ המשפטי לכנסת, על סדרי דיון בקריאה השנייה והשלישית במליאה בהתאם לסעיף 98 לתקנון הכנסת״.
על פי ההצעה שאושרה בוועדה, המליאה תקיים דיון משולב בשתי הצעות החוק, אשר בסופו יתקיימו הצבעות על כל אחת מהן. הדיון יחל מחר לאחר הדיון בהשתתפות ראש הממשלה, על פי בקשתם של 40 חברי כנסת.
קודם לכן, יזמו רוטמן ולוין תיקון לחוק יסוד: השפיטה, אשר ביטל את סמכות בג"ץ להשתמש בעילת הסבירות בנוגע להחלטות הממשלה. אולם, המהלך הוביל לתוצאה הפוכה – לראשונה בתולדות המדינה, בג"ץ פסל חוק יסוד, ובכך למעשה סיכל את הישגם של רוטמן ולוין. כיום, הן היועצת המשפטית לממשלה והן בג"ץ ממשיכים להשתמש בעילת הסבירות כדי להגביל ולבקר החלטות ממשלתיות.
עם זאת, העברת התיקון החדש לחוק יסוד: השפיטה אינה בהכרח סיום המאבק. כפי שאירע בעבר, ייתכן ששופטי בג"ץ יחליטו לפסול גם את התיקון המשנה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים ואת תהליך המינוי לבתי המשפט – ובפרט לבית המשפט העליון, שבו ההחלטות על מינויים נשענות כעת על הסכמה פוליטית בלבד.