"אנו, עשרות בני ובנות משפחות חטופים, פונים אליך בדאגה, חרדה וזעם גובר – נראה כי המשא ומתן אינו מתקדם, בעוד שזמנם אוזל", פתחו המשפחות את מכתבן. "מרגיש שנושא השבת יקירנו ממשיך להידחק לתחתית סדר העדיפויות הלאומי, זאת תוך התעלמות בוטה מחובתה הבסיסית של המדינה לאזרחיה".
המשפחות הלינו על חוסר השקיפות בהתנהלות צוות המשא ומתן והתקשורת עמן. "המשפחות נותרות בעלטה מוחלטת – מעטות מהן מקבלות מענה על מצב המשא ומתן", נכתב. "הדבר נכון גם לציבור הכללי, אף גורם רשמי אינו מתייצב בפני הציבור ונותן דין וחשבון ברור על הנושא החשוב ביותר – שחרור של 59 אחינו, אחיותינו, בנינו ובנותינו משבי חמאס."
המשפחות הזכירו לדרמר כי מינויו לראש צוות המשא ומתן נועד לחולל פריצת דרך, אולם לטענתן, המציאות שונה. "השר דרמר, עם מינויך לתפקיד ראש צוות המשא ומתן הובטח לנו כי הדבר יסייע להגיע לפריצת דרך להסכם חדש. בפועל, עבר מעל לחודש ונראה כי אין שום התקדמות באופק", כתבו.
בני המשפחות הביעו חשש לגורל יקיריהם, וציינו כי "החטופים נמצאים בסכנה מידית – החיים בסכנת חיים והחללים בסכנת היעלמות". הם גם הביעו התנגדות למתווים חלקיים, וקראו להסכם כולל: "המתווה הישים והראוי שיבטיח שחרור של כלל החטופים בפעימה אחת נזנח עבור דיווחים על שורה של מתווים חלקיים."
במכתב פנו המשפחות אל דרמר באופן אישי: "האחריות והסמכות בידיך. אל תצא מחדר המשא ומתן עד שתשיג הסכם כולל לכולם." הם דרשו ממנו להיפגש עמם "באופן מידי" וקבעו כי "אין ליקירינו זמן, ואין לנו זמן."
לקראת סיום המכתב, הדגישו המשפחות תחושת נטישה וחוסר אונים: "אנחנו מרגישים שנשכחנו בחשיכה, ומלבד בודדים, חלקנו לא מקבלים מענה כלל וחלקנו מקבלים הבטחות למפגשים עוד שבועות ארוכים. החטופים לא יכולים להמתין ולו שבוע אחד נוסף!"
התרעות פיקוד העורף