בדברי הפתיחה, הדגיש נתניהו את הקשרים ההיסטוריים והערכיים בין שתי המדינות. "שני דגלי כחול-לבן נפגשים פה," אמר, "שני עמים עתיקים ששורשי הציוויליזציה החופשית שלהם החלו באתונה ובירושלים". הוא עמד על האינטרסים המשותפים והאתגרים הניצבים בפני שתי המדינות.
נתניהו התייחס גם להיבטים הכלכליים, תוך ציון הגידול במספר הישראלים הנוסעים ומשקיעים ביוון. הוא הביע תקווה לדון באתגרי הביטחון, הזדמנויות כלכליות ודרכים להרחבת סיכויי השלום באזור. מצידו, מיצוטאקיס הגדיר את היחסים כ"שותפות אסטרטגית בעלת עומק משמעותי". הוא הביע רצון להתמקד בשיתופי פעולה כלכליים וביטחוניים, תוך הדגשת החשיבות של הבאת האזור למצב של שלום.
הקשרים ההדוקים בין ישראל ויוון, הכוללים שיתופי פעולה ביטחוניים וכלכליים, מהווים מעין "חגורת איזון" מול השאיפות האזוריות של טורקיה. זאת במיוחד על רקע המתיחויות התורכיות עם יוון בנושאי שיט וגבולות ימיים, והיחסים המורכבים של טורקיה עם ישראל בשנים האחרונות. מבחינה טורקית, ההתקרבות בין ישראל ליוון נתפסת כאיום אסטרטגי פוטנציאלי, העלול לצמצם את כוח ההשפעה האזורי של אנקרה.
בתגובה, פרסם משרד החוץ הישראלי הודעה ברשתות החברתיות: "מה הטריד את משרד החוץ הטורקי? הנה דרך להבהיר את דברי הנשיא: להצהיר בבירור שארדואן אינו אנטישמי, ושאינו שונא באופן אובססיבי את המדינה היהודית. כולם יודעים מה ארדואן עשה לאומות ולעמים באזור - מקפריסין ועד סוריה. כולם רואים מה הוא עושה לעמו שלו (וגם לפיקאצ'ו). וכולם שומעים מה הוא רוצה לעשות למדינה היהודית. הפרצוף האמיתי נחשף לכל".
התרעות פיקוד העורף