גל הביקורות מאירופה ומצד אזרחי המדינה מייחס לממשלת הונגריה סדרה של רפורמות שהובילו לריכוז אמצעי תקשורת בידי אנשי עסקים המקורבים לשלטון, הטלת מגבלות על גופי תקשורת עצמאיים, ושינוי המבנה של רשות השידור הציבורית באופן שהגביר את ההשפעה הממשלתית. כתוצאה מכך הונגריה ירדה באופן משמעותי בדירוגי חופש העיתונות העולמיים בעשור האחרון, כאשר מגמה זו נחשבת לחלק ממדיניות רחבה יותר של הממשלה להגביל גופים עצמאיים המבקרים את פעולותיה, וליצור נרטיב תקשורתי אחיד התומך במדיניותה.
כזכור, בישיבת הממשלה אתמול (ראשון) תקף רה"מ את התקשורת הישראלית, תוך התייחסות מיוחדת לתאגיד השידור ולגלי צה"ל. בהתייחסו למערכון שנוי במחלוקת ב"זהו זה" אמר: "למה צריך לממן את זה? יש שם בזבוז עצום ללא שום בקרה. כמעט מיליארד שקלים. תנו להם להחליט! תנו לאזרחי ישראל את הבחירה! ירצו שמאל, ירצו ימין, תנו להם להחליט! וועדת התקשורת תגיע להחלטה בימים הקרובים".
בהמשך הדיון, העלה נתניהו תהיות גם לגבי עתיד גלי צה"ל: "מי צריך תחנה צבאית? למה צריך תחנה כזאת?" בעקבות כך התפתח עימות בין שר התקשורת קרעי לשר הביטחון ישראל כ"ץ באשר למי הסמכות לסגירת התחנה, בעוד נתניהו הנחה את שניהם "לפעול יחד להביא הצעה" בנושא.
בתגובה לכך, כאן, תאגיד השידור הישראלי, הגיב על דברי ראש הממשלה: ״תאגיד השידור הישראלי הוא אחת הרפורמות הציבוריות המצליחות ביותר שביצע הליכוד בעצמו, והציבור הישראלי אכן בוחר בתאגיד יום יום - עם שני מיליארד צפיות בדיגיטל בשנה, עם למעלה ממיליון מאזינים ברשתות הרדיו של התאגיד, עם מאות אלפי צופים בתכני הטלוויזיה מידי יום ועם שורה ארוכה של פרסים בארץ ובעולם שמביאים את קולה של ישראל לכל מקום, ומעניקים כבוד גדול לתעשיית התוכן הישראלית״.
אגודת העיתונאים פרסמה אף היא הודעה נחרצת והבהירה: "האגודה תילחם ככל יכולתה כדי לשמור על השידור הציבורי ועל עובדיו כי שידור ציבורי חזק הוא מרכיב בסיסי בחברה דמוקרטית וכול פגיעה בו היא פגיעה בדמוקרטיה הישראלית״.
התרעות פיקוד העורף