בעידן של תמורות גלובליות, ישראל ניצבת בפני הזדמנות להפוך מאובייקט של עימות בינלאומי לגשר טכנולוגי וכלכלי בין המערב לדרום הגלובלי
בשנים האחרונות ישראל חווה תקופה של מתיחות פוליטית פנימית. הפגנות המוניות, הצהרות של פוליטיקאים מסוימים על אפשרות של "מלחמת אזרחים", האשמות כלפי הממשלה ב"תנועה לעבר דיקטטורה" (כפי שטוען, למשל, מנהיג האופוזיציה יאיר לפיד) מתרחשות על רקע רפורמה במערכת המשפט ובמנגנוני אכיפת החוק.
תהליכים פנימיים אלה מתרחשים במקביל להיווצרות אתגרים חדשים במדיניות החוץ. ביניהם:
בתנאים אלה קיימת סכנה שישראל עלולה להפוך לנושא למיקוח או לנקודת התנגשות של אינטרסים בין מעצמות גלובליות. כוחות חיצוניים אלה עלולים, בהתאם לאינטרסים שלהם, להחריף את המחלוקות הפוליטיות הפנימיות בחברה הישראלית.
בהתחשב בנסיבות אלה, דיון מקיף בעתידה של ישראל תוך התחשבות באתגרים פנימיים וחיצוניים הופך לחיוני ביותר.
בזמן שראש הממשלה דיבר על כך ש"אנחנו משנים את פני המזרח התיכון", משתתפי ישיבת השדולה דנו גם הם בדמותה העתידית של ישראל במזרח התיכון החדש.
בישיבת השדולה, מלבד מומחים ונציגי החברה האזרחית בישראל, השתתפו חברי כנסת. בנוסף לעמית הלוי (ליכוד), נכחו חבר הכנסת סימון מושיאשווילי (ש"ס) וסגן יושב ראש הכנסת משה סולומון ("הציונות הדתית" בראשות בצלאל סמוטריץ').
העובדה שחברי פרלמנט אלה עזבו ישיבת מליאה חשובה בהשתתפות ראש הממשלה כדי להיות נוכחים בישיבת השדולה, מעידה באופן משכנע על חשיבות הנושאים הנדונים והרלוונטיות של היוזמות המוצעות.
כפי שידוע ממחקרים שפורסמו בעבר על ידי המכון, הסתירות החברתיות העכשוויות בישראל כבר אינן מוגבלות למחלוקות פוליטיות רגילות, אלא קיבלו אופי של "בועה אונטולוגית" - מצב שבו קבוצות שונות בחברה מתקיימות במציאויות מקבילות ומוציאות זו את זו.
"המחקרים רבי-השנים שלנו מראים כי החברה הישראלית נמצאת במעבר מקיטוב פוליטי רגיל למצב חדש מבחינה איכותית, כאשר דו-שיח ציבורי כמעט בלתי אפשרי בשל היעדר שפה משותפת והכרה הדדית", ציינה לולה קולפינה, דוקטור לסוציולוגיה, מומחית באוניברסיטת חיפה ומנהלת כיוון המחקר ב"דור מוריה".
ד"ר בוריס לזרב, לשעבר חבר מועצת העיר חיפה, מומחה לנושאי התארגנות תושבים ושלטון מקומי ציין: "רעיון מועצות הרובעים לא רק מחזיר את הפוליטיקה לרמה המקומית, אלא גם יוצר מרחב שבו אנשים עם דעות שונות יכולים לשתף פעולה בנושאים קונקרטיים המשפיעים ישירות על חייהם. הניסיון שלנו מראה שאפילו יריבים אידיאולוגיים בלתי מתפשרים מוצאים שפה משותפת כשמדובר בפיתוח השכונה שלהם או בבטיחות ילדיהם".
על פי סקר שנערך בפברואר 2025 בקרב 1007 משיבים, המייצגים מדגם מייצג של אוכלוסיית ישראל (טעות דגימה ±3.09%), 39% מהנשאלים הישראלים משוכנעים כי ישראל תוכל בעתיד להפוך למדינה המחברת בין האינטרסים של המערב הקולקטיבי והדרום הגלובלי. רק 30% מביעים דעה הפוכה, והשאר התקשו לענות.
מה שעוד יותר מרשים הוא ש-58.3% מהישראלים מעריכים שיתוף פעולה כלכלי עם מדינות הדרום הגלובלי (BRICS) כחשוב או בעל פוטנציאל רב, כאשר 17.6% רואים בזה "אחד מכיווני האסטרטגיה המבטיחים ביותר", ו-40.7% מתייחסים לכך כ"כיוון חשוב, אם כי לא בראש רשימת העדיפויות".
ראוי לציין כי הישראלים רואים השפעה חיובית של פיתוח קשרים כלכליים עם מדינות ה-BRICS על היחסים הבינלאומיים של ישראל:
בה בעת, בטווח הארוך, רוב הישראלים רוצים לראות את מדינתם באזור המזרח התיכון בראש ובראשונה כמרכז כלכלי (63.7%) ומרכז טכנולוגי (58.7%), מבלי לשכוח את תפקידה ככוח צבאי דומיננטי (54.8%).
לא פחות חשוב, 70% מהישראלים רואים קשר בין הסכסוך הרוסי-אוקראיני לעימות הגלובלי מערב-דרום, ו-42% מכירים בקשר בין המלחמה של ישראל עם חמאס וחיזבאללה לסכסוך גלובלי זה. הדבר מעיד על הבנה עמוקה של החברה הישראלית את ההקשר הגיאופוליטי המורכב שבו נמצאת המדינה.
"בתנאים של תמורות גלובליות ועליית המתיחות, ישראל יכולה להפוך או לקורבן קדוש של סתירות גיאופוליטיות, או לדוגמה לגישה חדשה לשיתוף פעולה בינלאומי, המתגברת על הדיכוטומיות המסורתיות מזרח-מערב", הדגיש איגור קמיניק.
ראוי לציין שהאסטרטגיה המוצעת זכתה לתמיכה מנציגי כוחות פוליטיים שונים. כפי שציין חבר הכנסת עמית הלוי, "במצב הנוכחי עלינו לחפש את מה שמאחד אותנו כאומה, ולא את מה שמפריד בינינו. מועצות רובעים, בנקאות הלכתית וראייה חדשה של תפקיד ישראל בעולם המשתנה - אלה בדיוק היוזמות שיכולות להפוך לבסיס לקונצנזוס לאומי".
התרעות פיקוד העורף