המשפטנית האיטלקייה פרנצ'סקה אלבנזה (Francesca Albanese) התמנתה היום (שבת לפנות בוקר) לתפקיד נציגת האו"ם ואחראית על הפרות ישראליות בשטחים. למרות מכתבים מצד ישראל, ארגנטינה והונגריה, כנגד המינוי, היא זכתה לתמיכה של 47 המדינות היושבות במועצה לזכויות אדם.
כבר ב-2022 פרסם ארגון UN Watch היושב בז'נבה דו"ח שבו נטען כי המינוי שלה נוגד את העיקרון שלפיו מומחי האו"ם צריכים לפעול באופן אובייקטיבי וללא משוא פנים. בשנת 2014 פרסמה אלבנזה בטוויטר כי "אמריקה משועבדת ללובי היהודי". גם ביולי 2014, פרסמה אלבנזה הודעה המופנית ל-BBC ובה כתבה כי "הלובי הישראלי נמצא בבירור בתוך הוורידים שלכם", ודיברה על סיוט אורווליאני שנגרם "שוב פעם בגלל תאוות הבצע של ישראל".
השיא הגיע מאוחר יותר: בינואר 2015, מיד לאחר פיגוע הטרור בצ'רלי הבדו, פרסמה אלבנזה כתבה של רשת התקשורת האיראנית הממשלתית PressTV, שכותרתה הייתה: "ה-CIA והמוסד ביצעו את הפיגוע בפריז". בנובמבר 2022, אמרה אלבנזה בכנס של חמאס: "יש לכם זכות להתנגד".
ב-7 באוקטובר 2023, בעוד טבח חמאס עדיין התרחש, מיהרה אלבנזה להמעיט בזוועות כשפרסמה: "יש לראות את האלימות של היום בהקשר רחב יותר". מאז טבח השבעה באוקטובר, אלבנזה טשטשה באופן שיטתי את הזוועות שביצע חמאס. היא הכחישה שטבח חמאס היה הפיגוע האנטישמי החמור ביותר מאז השואה, ובמקום זאת הצדיקה אותו כ"תגובה לדיכוי הישראלי". אלבנזה אף פקפקה בכך שהחמאס ביצע מעשי אונס בנשים ישראליות וקטינים. גם אחרי שתת מזכ"ל האו"ם פרמילה פאטן (Pramila Patten) ביקרה בישראל ואמרה לכל העולם שהחמאס ביצע פשעים מיניים אלימים בחטופים ובאזרחים ישראלים.
השיא היה בשנה האחרונה: ביולי 2024, השוותה אלבנזה את ראש ממשלת ישראל לאדולף היטלר. באוגוסט 2024 השוותה את מדיניות ישראל הנוכחית לזו של הנאצים, כאשר תיארה את עזה כ"מחנה הריכוז הגדול והמביש ביותר של המאה ה-21". באוקטובר 2024, השוותה אלבנזה את ישראל לרייך השלישי ולחוקי "הגזע הטהור" שלו.
בעבר צרפת וגרמניה גינו אותה בגין אנטישמיות. ב-2022 השליח המיוחד של ארצות הברית למאבק באנטישמיות גינה אף הוא את אלבנזה לאחר שפורסם שהיא העבירה פנייה לגיוס כספים עבור אונר"א בטענה שאמריקה "מוכפפת על ידי הלובי היהודי". נוסף על כך, בשנה שעברה גינתה קבוצה של 18 מחוקקים משתי המפלגות הגדולות בארצות הברית את הסירוב של אלבנזה להוקיע את הטרור נגד ישראלים.
התפקיד שהיא תמונה אליו פעם נוספת הוא הנציגה המיוחדת למצב זכויות האדם בשטחים הכבושים (UN Special Rapporteur on the occupied Palestinian territories) - תפקיד שאלו שממלאים אותו אמורים לספק לאומות המאוחדות ולסוכנות אונר"א שעליה הוא חולש, מידע מהימן, מדויק ונטול פניות. בעבר כיהנו בתפקיד דיפלומטים שוויצרים כמו רנה פלבר ואנשי אקדמיה: גם הם מתחו ביקורת חריפה מאוד על ישראל, אבל איש מהם לא הואשם בידי צרפת וגרמניה כאנטישמי כמו אלבנזה.
היא ובעלה, מאסימליאנו קאלי (Massimiliano Calì), ממשיכים לקרוא להשמדתה של מדינת ישראל בזמן שאלבנזה הסתירה מהאומות המאוחדות את העובדה שבעלה עבד למען הרשות הפלסטינית כיועץ כלכלי. קרי, זו שאמורה לדווח את האמת לעולם "שכחה" לספר למעסיקיה על ניגוד האינטרסים החמור בו היא נמצאת.
היא גם עמדה במרכז חקירה של האומות המאוחדות אחרי שארגון תומך-חמאס באוסטרליה התגאה בכך שמימן את נסיעתה לשם. אלבנזה ממשיכה להיות פעילה מאוד ברשת החברתית ולהפיץ שנאה יוקדת כלפי ישראל וישראלים תוך שהיא נסמכת על יוקרת האומות המאוחדות. בשנה שעברה רמזה שישראלים דומים לקניבלים ו"זוללים" פלסטינים. מרכז שמעון ויזנטל כינה אותה "אנציקלופדיה של אנטי-ישראליות".
הלל נוייר, מנכ"ל ארגון UN WATCH שהוציא דוח חמור על פעילותה נגד ישראל: "האו"ם מינה מחדש את אחת ממפיצות האנטישמיות הידועות ביותר בעולם לתקופת כהונה נוספת של שלוש שנים. הגשנו לנשיא המועצה לזכויות אדם דו"ח בן 60 עמודים המתעד את דבריה החוזרים ונשנים שמצדיקים טרור חמאסי, טוענת שלחמאס יש זכות 'להתנגד', מאשימה את המוסד באחריות לפיגועים בפריז בשנת 2015, וכמובן טוענת ש"הלובי היהודי משעבד את אמריקה". הוועדה המתאמת בחרה להתעלם מכל זאת, ואם בוחנים מיהם חבריה – מדובר באנשים שתומכים בעצמם בהסתה דומה נגד ישראל ושמקיימים קשרים קרובים עם פרנצ'סקה.
"זהו יום אפל בהיסטוריה של האומות המאוחדות. מדובר בגוף שהחל את דרכו עם דמויות מופת כמו אלינור רוזוולט ורנה קאסן שהובילו את תחום זכויות האדם, והיום עומד לחדש את מינוייה של אחת ממפיצות התעמולה האנטישמית והתומכת בטרור הבולטות בעולם. זה מביש שאף אחת מהדמוקרטיות המובילות במערב אירופה לא העזה להתנגד. צרפת וגרמניה הן חברות במועצה, ויכלו לפחות לדרוש הצבעה – אך במקום זאת, אנו עומדים בפני חידוש אוטומטי. הולנד ראויה לאזכור על שהביעה הסתייגות, אך נמנעה מלהגיש אותה בצורה רשמית – אולי בגלל הלחצים. וזו גם עדות עגומה למצב במדינות כמו קנדה ואוסטרליה, שנמנעו מלהביע כל התנגדות. בעבר הן היו מהממשלות הידידותיות ביותר, אך כיום הקואליציות השמאליות שמנהלות אותן אינן מוכנות להפנות אצבע מאשימה כלפי אנטישמיות מהצד השמאלי של המפה הפוליטית, לצערנו".