מגיעים לנקודת השיא: בג"ץ קיים היום (שלישי) דיון בשמונה עתירות שהוגשו נגד החלטת הממשלה לפטר את ראש השב"כ רונן בר, החלטה שבאופן עקרוני צפויה להיכנס לתוקף ביום חמישי הקרוב.
שעה קלה לאחר סיום הדיון, ולאחר שהציעו השופטים לצדדים למצוא פשרה, החליט בג"ץ: "רונן בר ימשיך בתפקידו עד להחלטה אחרת. על נתניהו נאסר למנות לו מחליף. מותר לראיין מועמדים אך אסור להודיע על מחליף או להדיר את בר מהתייעצויות".
הדיון
בפתח הדיון צעקו מפגינים מהימין לעבר השופטים: "אין לכם סמכות". נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, נזף בחברת הכנסת טלי גוטליב: "חברת הכנסת גוטליב פעם ראשונה שאת מפריעה, אני רוצה להבהיר משהו למי שלא הבין. כל חסינות מדומה נעצרת בפתח אולם בית המשפט. נקודה. גברתי זאת אזהרה שנייה ואזהרה שלישית". גוטליב סירבה לצאת מהאולם וביקשה שהשופטים יורו לה לצאת באופן אישי. בסופו של דבר היא הורחקה מן האולם.
בהמשך הוציא משמר בתי המשפט בכוח את איציק בונצל, אביו של סמ"ר עמית בונצל ז"ל שנפל בקרב עם מחבלים בעזה, אחרי שקרא קריאות נגד ראשי מערכת הביטחון לשעבר שמשתתפים בדיון ותומכים בפסילת ההדחה של בר. בהמשך חזר בונצל לאולם, וצעק: "ידיו של בר מגואלות בדם".
בא כוח הממשלה עו״ד ציון אמיר אמר כי "אני רואה בהישארותו של רונן בר בתפקידו סכנה לדמוקרטיה. אי אפשר להתעסק בדקדוקים של השימוע והאם ניתנה לו הזדמנות לתת את עמדתו".
השופטת דפנה ברק ארז: "אתה לא מסכים שגם כשיש סמכות רחבה זה לא פוטר מעמידה בכללי המשפט המינהלי?".
עו"ד אמיר: "הכללים משתרעים על כל רשות מינהלית אבל זו סיטואציה יחודית של סמכות רחבה ונושא משרה יחודי. פה יש דחיפות".
בהמשך ובעקבות הפרעות וצעקות מהקהל הורה השופט עמית על הפסקה בדיון. "לא היה תקדים לדבר כזה בכל העולם", אמר.
המאבטחים החלו להוציא את הקהל מהאולם - ביניהם גם את מפכ"ל המשטרה לשעבר רוני אלשיך ואת ראש שב"כ לשעבר יורם כהן.
מהומה בבג"ץ: השופטים החליטו להמשיך את הדיון ללא קהל, ראש שב"כ לשעבר יורם כהן נאלץ לצאת כשהוא מלווה במאבטחיםhttps://t.co/QaLF0Mfiu0@aviadglickman pic.twitter.com/2Fn5tkcAVb
— חדשות 13 (@newsisrael13) April 8, 2025
לאחר התייעצות החליט הרכב השופטים לקיים את הדיון ללא נוכחות קהל והדיון התחדש.
בהחלטת בית המשפט נכתב: "על מנת שניתן יהיה לקיים דיון כהלכתו, בהתחשב בערכים שאנו מופקדים עליהם, לרבות טוהר ההליך השיפוטי וכדי לאפשר זכות טיעון ללא מורא לכל הצדדים המשתתפים בדיון – אנו מורים למשמר בתי המשפט לפנות את האולם. מובהר בזה כי פומביות הדיון מותנית באפשרות לקיים את הדיון, ועיקרון זה מיושם תוך שימוש בסמכות בית המשפט לנהל את הדיון. בהחלטתנו זו הבאנו בחשבון כי זכות הציבור ועיקרון פומביות הדיון נשמרים, בנסיבות העניין, בכך שהדיון מצולם ומשודר. בהמשך הדיון נשקול שוב את החלטתנו, בהתאם לנסיבות".
"אתה מהלך אימים על בית המשפט"
הנשיא עמית ציין גם כי "מה שקרה פה היה אירוע חמור. שלטון החוק והדמוקרטיה מחייבים שבית משפט יוכל לקיים דיון מבלי שיהלכו עליו אימים".
עו״ד אמיר: "לכפות את הישארות ראש השב״כ זה כמו שבית משפט יכפה על בעל ואישה לחיות יחד".
השופטת ברק ארז: "עקרונות המשפט המינהלי. תפקיד ראש השב"כ לא דומה לתפקיד אחר. ההחלטה צריכה להתבסס על תשתית עובדתית ואחר כך על הממשלה לקבל את ההחלטה בהליך נכון בגלל שכולנו חרדים לביטחןן. צריך לוודא שההחלטה התקבלה על בסיס תשתית ראייתית מתאימה".
עו"ד אמיר המשיך: "אנחנו באולם מלא בכתבים וצייצנים מכל עבר, היחידי שיכול לשפוך אור על הנושא, זה רונן בר והוא לא פה. הוא לא עתר. תבוא, תגיש עתירה ותעמוד מאחורי הדברים. ובבוא העת אתה תצטרך להיחקר על זה, ובינתיים זה ייקח חודשים רבים וביטחון ישראל ייפגע".
הנשיא עמית: "עד עכשיו האחריות לעניין פיטורי ראש שב"כ הייתה של הממשלה, ועכשיו היא עברה אלינו? אנחנו נהיה אחראיים גם על ההצלחות של שב"כ? זו שאלה טובה".
עו"ד אמיר תקף: "המכתבים של רונן בר הם כתם על ראש השירות, זוהי מרידה ממש במלכות".
הנשיא עמית השיב: "מה עושה פקיד - מילה שמאד אוהבים להשתמש בה - מה עושה פקיד שמטיחים בו האשמות?".
עו"ד אמיר: "הוא רוצה לבחור את השופט ואת ערכאת הערעור, זה מה שרונן בר עושה".
הנשיא עמית: "איך הילדים אומרים, מי התחיל? הרי ייחסו לרונן בר שיקולים זרים. אנחנו גם נהיה אחראיים להצלחות שב"כ? אני יודע שאדוני לא מתכוון, אבל זה להלך אימים על בית המשפט, וזה מנוגד לכל מה שאנחנו עושים. כאשר בית המשפט אומר למשל לשר התחבורה 'אתה לא יכול להפקיע שטח מסוים', שר התחבורה לא יכול להגיד עכשיו 'האחריות היא על מסילת הברזל, היא על בית המשפט'. לכן אני דוחה את ההצעה שלה שבית המשפט לוקח על עצמו אחריות".
הנשיא עמית: "ראש שב"כ צריך לפעול נגד הטייסים? זה מה שאמרת?".
עו"ד אמיר: "אמרתי סרבנים".
השופטת דפנה ברק-ארז: "לאיזה סרבנים התייחסת?".
עו"ד אמיר: "רק עיוור לא יוכל לראות שערב המלחמה את ההתגייסות של קצינים בכירים לשעבר וגם טייסים, שאמרו שם כל אלה לא יבואו, זאת הפסקת התנדבות אומרים לי. זה חלק מתפקידו של ראש שב"כ להיאבק בפגיעה בסדרי ממשל".
"נתניהו בניגוד עניינים? רונן בר לא בניגוד עניינים שזועק לשמיים?"
בהמשך התייחס עו"ד אמיר לטענת העותרים שנתניהו מצוי בניגוד עניינים בשל פרשת "קטאר-גייט" ופרשת המסמכים המסווגים שנחקרות בסביבתו על ידי שב"כ: "בתיק של הנגד ופלדשטיין הוגש כתב אישום, איזה טענה לניגוד עניינים שראש הממשלה נמצא בו בפיטורי ראש שב"כ יש, ברגע שכבר הוגש כתב אישום?".
הנשיא עמית: "אדוני צודק, אבל מי שהכניס את עצמו לעניין הוא ראש הממשלה. הוא הכניס את עצמו לעניין כשהוא אמר שחקירת פלדשטיין היא נגדו".
עו"ד אמיר המשיך: "לגבי 'קטאר-גייט', ניסו לחבר בין מועד ההודעה על החקירה ב-27 לפברואר לבין ההחלטה לפטר את רונן בר. הכוונה לפטר, למדים אותה משורה ארוכה של אינדיקציות עוד לפני. ראש שב"כ מעיד על עמנו מחודש נובמבר שהוא יודע על הכוונה לפטר, הרבה לפני 'קטאר-גייט'. ראש שב"כ לקח על עצמו את החקירה של 'קטאר-גייט' בזמן שהוא יודע שהוא הולך להיות מפוטר. זה לא ניגוד עניינים זועק לשמיים?".
סגן השר אלמוג כהן התפרץ לדיון: "אני בז לכם"
לאחר מכן סגן השר אלמוג כהן התפרץ לדיון ואמר: "אני בז לכם על הפגיעה במשפחות השכול, על כך שפגעתם במשפחות. אתם שופטים נושאים שלא לכם בכלל, כי מישהו לא סיפק התרעה. העם הוא הריבון לא אתם".
הנשיא עמית: "קיבלתי מכתב שאלמוג כהן רוצה להיכנס. הסכמתי ובלבד שיתחייב לשמור על שקט".
הדיון בעמדת היועמ"שית
נציג היועמ״שית וראש מחלקת בג״צים ענר הלמן: "הסברנו כאן לפני שנה וחצי למה צריך את עילת הסבירות".
השופט נעם סולברג קטע אותו: "קראנו את הטיעונים שלכם ולמדנו יפה מאוד איך אפשר לחיות גם בלי עילת הסבירות".
הלמן: "אתה לא מצפה מראש שירות הביטחון הכללי לבוא בהפתעה לישיבת הממשלה להדחתו. אולי יש לו מסמכים?".
הנשיא עמית: "אני סבור שהפרשנות של היועמ״שית לעניין הצורך לחזור לוועדה המייעצת למינוי בכירים כדי לפטר את ראש השב״כ - הרבה יותר נכונה. נניח שיש שתי פרשנויות על כף המאזניים, אז איזו פרשנות מחייבת? של מזכיר הממשלה או של היועצת המשפטית לממשלה?".
עו"ד ינון סרטל, שמייצג את הממשלה יחד עם עו"ד אמיר, השיב: "אדוני מעדיף את פרשנות היועמ"שית".
הנשיא עמית: "זו דעתי. מי שקובע בסוף את הפרשנות זה בית המשפט".
השופט סולברג: "חשבתי להציע הצעה לראש שב"כ, אבל אין עם מי לדבר, הוא לא פה".
עו"ד הלמן: "אם רונן בר יבוא - הוא יטען בדלתיים סגורות".
בהמשך התייחס עו"ד הלמן לפרשת קטאר-גייט: "בואו נגיד את האמת - העובדה שנפתחת חקירה פלילית ביטחונית זה חלק מסמכויותיו של ראש שב"כ - זו חובתו, אם ראש שב"כ מגיע למסקנה שמדינה עוינת - מורכבת, סליחה - מפעילה השפעה על לשכת ראש הממשלה. מבחינתו זה מחייב בדיקה וחקירה. ראש הממשלה למעשה מעיד פעם אחר פעם בסרטונים שהוא פרסם שיש לו עניין אישי, ולכן יש לו שיקול זר כשהוא אומר שאין לו אמון בראש שב"כ. פרשת ה'בילד' נפתחה בעקבות פרסום עיתונאי על כך שיש בדיקה. לפני שפותחים בחקירה פלילית בלשכת ראש הממשלה - תמיד עושים בדיקה. ראש הממשלה לא נחקר בשתי הפרשות, אבל אי אפשר לא לחקור חשדות כאלה. ולכן השיקול של ראש הממשלה הוא שיקול זר כשהוא אומר שאין לו אמון בראש שב"כ, אולי הוא צריך להשתכנע במשהו אחר, בשביל זה יש את הועדה למינוי בכירים - ועדת גרוניס, הועדה תבדוק האם יש שיקולים זרים או אין".
"ראש השב"כ רונן בר לא עתר לבג"ץ בעצמו כי אם הוא היה עותר בעצמו, היו אומרים 'איך אפשר לדבר על יחסי אמון כאשר הוא עותר לבג"ץ נגד הממשלה'. אנחנו באים לשמור על אינטרס עליון של הדמוקרטיה הישראלית, זה דחוף כי יש מלחמה. תמיד במדינת ישראל מתגלגלים ממשבר למשבר למשבר. כללי המשפט המינהלי נועדו כדי שכשיהיו אירועים קשים - תפעל כמו שצריך. ההליך פה פגום ברמה שמסכנת את העצמאות של רגולטורים ושומרי סף".
לפני הדיון - עושים סדר
עמדת היועמ"שית
עמדת היועצת המשפטית לממשלה הינה כי ההחלטה לסיים את כהונת ראש השב״כ רונן בר הינה פגומה מיסודה, נגועה בניגוד עניינים אישי של ראש הממשלה בשל החקירות הפליליות של מקורביו במסגרת פרשת המסמכים המסווגים ופרשת קטאר-גייט, ותוביל להפיכת התפקיד למשרת אמון.
בעמדת היועמ"שית לבג"ץ נכתב כי ככל שההחלטה לפטר את בר לא תבוטל, "יהיו לכך השלכות שליליות דרמטיות ביחס לפעולתו המקצועית והממלכתית של שירות הביטחון הכללי ותפקוד ראשי השירות, בהווה ובעתיד".
היועמ"שית הציגה עמדה לפיה כי מעבר להשפעות במקרה הנוכחי של פיטורי בר עצמו, אי ביטול החלטת הממשלה לפטר את בר תביא "לערעור יכולתם של ראשי השב"כ בעתיד לפעול באופן עצמאי ובלתי תלוי כנדרש מהם. זאת, פן ידעו כי בהינף קולמוס ניתן יהיה להעבירם מכהונתם בהליך מהיר ובלתי תקין מחמת טענות בלתי מנומקות בדבר "חוסר אמון" מצד הדרג המדיני, משל כיהנו במשרת אמון של חבר הממשלה".
במסגרת התגובה לבג"ץ היועמ"שית חשפה כי המשנה שלה, גיל לימון, סיים את הבדיקה שערכה בנוגע לניגוד העניינים של נתניהו בקשר לפיטוריו של רונן בר, והוכרע כי "ראש הממשלה היה מצוי במצב של ניגוד עניינים ביחס להליך פיטוריו של ראש השירות, כך שהופר עקרון יסוד באופן היורד לשורש ההחלטה".
בחוות הדעת של לימון נכתב בנוגע לחקירת פרשת המסמכים המסווגים ופרשת קטארגייט כי "העובדה כי החשדות מתייחסים למעשים שבוצעו כביכול על-ידי יועציו הקרובים ביותר של ראש הממשלה, במהלך מלחמת "חרבות ברזל", על רקע הקשר של קטאר עם ארגון הטרור חמאס, תוך ניצול קרבתם של היועצים לראש הממשלה והמידע המצוי בידיהם מכוח תפקידם וקרבתם כאמור, לשם השאת רווח כלכלי אישי, יש בה כדי לפגוע פגיעה קשה בתדמית הציבורית של ראש הממשלה, ולהטיל צל כבד על התנהלות סביבתו הקרובה ביותר. אוריך, כאמור, הוא יועצו הקרוב של ראש הממשלה במישור התקשורתי והפוליטי מזה כעשר שנים. לראש הממשלה יש אפוא אינטרס בתוצאות החקירה, שבה מעורב ים יועציו הקרוב ים ושעניינה בחדירתם ובהשפעתם של אינטרסים קטארים אל תוככי לשכתו וסביבתו הקרובה, בזמן מלחמה".
לימון הבהיר כי לעמדתו "לראש הממשלה עניין אישי בחקירות ובתוצאותיהן מתחזקת לנוכח הצטברותן של שתי הפרשות והזיקות העובדתיות המתקיימות ביניהן. בשני המקרים, מדובר כאמור ביועציו הקרובים של ראש הממשלה, ובפעילות עבריינית לכאורה שנעשית למען תפקידם זה או תוך הסתייעות במעמדם כיועצים של ראש הממשלה. שתי הפרשות בהצטברן מטילות כאמור צל כבד על תדמיתה של לשכת ראש הממשלה והתנהלותה, והוא עצמו התייחס לשתי החקירות ככאלו המכוונות נגדו. נזכיר עוד כי חלק מאותם יועצים – אוריך, גולן ואיינהורן – אף הואשמו לאחרונה בעבירה של הטרדת מי שהיה עד מדינה בתיק הפלילי של ראש הממשלה".
עוד נכתב: "לאור העובדה שהחקירות מנוהלות על ידי צוות משותף של המשטרה והשירות וכי החלטות עקרוניות בהן הובאו ומובאות לאישור ראש השירות כאמור, ובשים לב לכך שטרם הסתיימו הליכי החקירה בשתי הפרשות, מתקיימת בנסיבות העניין אמת המידה שנקבעה בפסיקה של חשש ממשי לניגוד עניינים של ראש הממשלה במעורבותו ופעולתו להפסקת כהונתו של ראש השירות המכהן".
"הותרת ההחלטת הפיטורים של ראש שב"כ על כנה, על רקע טענות מתפתחות לקיומו של חוסר אמון, בנסיבות שמעוררות חשש ממשי לפעולה בניגוד עניינים, כאשר החלטה זו מתקבלת תוך התעלמות רבתי מסדרי מינהל תקינים ומכללי המשפט המינהלי – תפגע ביכולתם של ראשי השירות בהווה ובעתיד לשמור על תפקדו התקין, הממלכתי והא-פוליטי של הארגון", כתבה היועמ"שית לשופטי בג"ץ – והבהירה כי לעמדתה יש לבטל את החלטת הממשלה לפטר את רונן בר.
מכתבו של ראש השב"כ לשופטי בג"ץ
ראש השב"כ רונן בר פנה לשופטי בג"ץ במכתב אשר צורף לעמדתה של היועצת המשפטית לממשלה לפיה יש לבטל את החלטת הממשלה לפטר אותו. במכתבו, בר קושר בין התפתחויות תחקיר שב"כ באשר לשבעה באוקטובר, עמדתו באשר לצורך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית וכן עמדתו כי ניתן להמשיך בעדות נתניהו במסגרת המשפט הפלילי נגדו – לבין משבר האמון בינו לבין ראש הממשלה אשר הביא להחלטה לפטרו.
"במהלך חודש נובמבר 2024 דרש ממני ראש הממשלה, באופן חוזר ונשנה, לתת חוות דעת ביטחונית אשר תקבע למעשה כי הנסיבות הביטחוניות אינן מאפשרות את קיומה של עדותו הרציפה במשפטו הפלילי", כתב בר לשופטים.
עוד כתב בר: "לאחר שניהלתי תהליך מול כלל הגורמים המקצועיים וגובשה מעטפת אבטחתית ראויה, הגעתי למסקנה כי אין מניעה ביטחונית לקיום העדות במתכונת שנקבעה, ובהמשך מתכונת זו הוצגה בפני בית המשפט ואושרה על ידו. עדכנתי בכך את ראש הממשלה. אי הסכמתי לקבל את דרישות ראש הממשלה בעניין זה, נתנה, לדעתי, את האות להעלאת הטענה לפיה שורר בינינו "חוסר אמון", כביכול".
בר הוסיף וכתב לשופטים כי ראש הממשלה נתניהו משחיר אותו ואת השב"כ בכל הקשור לחקירת פרשות קטארגייט והדלפת המסמכים המסווגים. במכתבו, טוען בר כי החקירה בפרשת קטארגייט החלה במחצית הראשונה של חודש פברואר, למרות שהיועמ"שית הודיעה כי היא מאשרת את החקירה רק בסוף אותו החודש. בנוסף, בר מציין כי נערכו 17 חקירות דומות לפרשת המסמכים המסווגים, בנוגע להדלפת מידע מסווג, וכי השב"כ לא הותקף - אלא בפרשה הקשורה לדוברו של נתניהו, אלי פלדשטיין. "ככל שבית המשפט ימצא לנכון, אבקש להציג את המידע הנוגע לעניין זה בפני בית המשפט בדלתיים סגורות ובמעמד צד אחד", כתב בר לשופטים.
בר הוסיף: "חשיבותו של ההליך שבפני בית המשפט חורגת בהרבה מהשאלה האישית בעניין המשך כהונתי. ההכרעה בהליך תשפיע באופן עמוק על השאלה - האם מערכת היחסים בין ראש הממשלה לראש השב"כ תהיה מבוססת על ציפייה לנאמנות אישית, או שהשירות יפעל "באורח ממלכתי", כאשר "לא תוטל על השירות משימה לשם קידום אינטרסים מפלגתיים-פוליטיים", כקבוע בחוק שירות הביטחון הכללי. כלומר על הפרק ניצבת יכולתם של ראשי השב"כ הבאים להוביל את הארגון ולממש את ייעודו, על פי העקרונות הקבועים בחוק וכן להביע עמדות מקצועיות ללא מורא".
עוד כתב בר כי להבנתו, "ביסוד הפסקת כהונתי עומדת ציפיית הדרג המדיני לנאמנות אישית של ראש שירות הביטחון הכללי לדרג המדיני הממונה עליו. כאשר הדרג המדיני הגיע למסקנה כי נאמנות מסוג זה אינה מתקיימת מצידי, החליטה הממשלה, ללא שהונחו בפניה נימוקים עניינים ותוך התעלמות מהכללים שבדין, לקדם את הפסקת כהונתי בחופזה, ומבלי שהפורום שנקבע בדין לצורך כך בחן את כלל הטענות".
בר תקף את החלטת הממשלה לפטרו, והזהיר את השופטים: "מתן תוקף משפטי למהלך מעין זה, לאור כל המפורט לעיל, עלול להיות הרה אסון לשירות הציבורי במדינת ישראל ולהביא לשינוי חד במושכלות יסוד ובנורמות ארוכות שנים, אשר עוצבו גם על ידי בית משפט נכבד זה. מניסיוני, יש לשמר את מעטפת הגנה שניתנה למשרתי הציבור הבכירים, שכן זה הוא תנאי הכרחי לקיום חובת האמון שלהם לציבור".
עמדת הממשלה
טענת הממשלה והעומד בראשה, בנימין נתניהו היא כי כל עיכוב של אפילו יום אחד בהדחתו של רונן בר עלול להביא לאסון כבד. תגובת הממשלה והעומד בראשה הוגשה לבג"ץ על ידי עורכי הדין ציון אמיר, ינון סרטל וניר לזר המייצגים את הממשלה בעתירות נגד פיטוריו של ראש השב"כ רונן בר, מול עמדת היועמ"שית התומכת בעותרים.
"עתירות אלה אינן אלא, ניסיון להפקיע מידי ממשלת ישראל, ובהתאמה מידי הציבור שבחר בה, את סמכותה וחובתה היסודית ביותר לביטחון מדינת ישראל ואזרחיה. לא מנהל תקין מבקשות העותרות, אלא היפוך סדרי שלטון אשר במסגרתו, תיטול הרשות השופטת את מוסרות השלטון מידי הרשות המבצעת ובניגוד להוראת חוק שירות הבטחון הכללי המכפיף את שירות הבטחון הכללי למרות הממשלה, יעבירה אל הרשות השופטת. כל זאת, לא מתוך עילות משפטיות מבוררות, אלא מתוך יריבות פוליטית וניסיון להשפיע על הכרעות שלטוניות בידי גורמים שלא נבחרו לכך", נכתב בתשובת נתניהו והממשלה.
על פי התגובה, "בדרכם אל מטרתם עושים העותרים את בית המשפט הנכבד משום מליאת ממשלה חלופית, בפניה טוענים הם ליכולותיו וליתרונותיו של ראש השב"כ המכהן ולחשיבות של המשך כהונתו בתפקידו. כל זאת, בהעדרו של ר' השב"כ, אשר מטעמיו הוא בחר שלא לעתור לבית משפט נכבד זה, כפי שבחר לא להגיע אל ישיבת הממשלה אליה זומן להגיב להצעת ההחלטה להעבירו מתפקידו".
לטענת נתניהו העתירות ומכתבו של רונן בר אשר מתייחס גם כן לכך שהסמכות שייכת לבית המשפט ולא לממשלה - הם "היפוך משטרי מוחלט". בממשלה סבורים כי "בית המשפט הנכבד איננו הפורום להכריע מי יעמוד בראש שירות הבטחון הכללי. אין לו את הסמכות לכך, אין לו את הכלים לכך ואין לו את האחריות הנובעת מהכרעות אלה המצויות כולן בידי הציבור באמצעות נבחריו".
כדוגמה, טען נתניהו כי "גם ראש ממשלת ישראל משמש בתפקידו כל עוד הוא נהנה מאמון הכנסת. ברגע שאמון זה יחלוף, לא יוכל להישאר עוד בתפקידו. מובן, כי לא יוכל לעתור לבית משפט נכבד זה ולטעון כי חברי הכנסת היו נגועים בניגוד עניינים או ששיקוליהם היו לא נכונים, ולכן לבקש צו של בית משפט אשר יבטל את החלטת הכנסת. מובן, שגם אם יעשה זאת, לא יעבור את סף הדלת בבית משפט נכבד זה". לטענת הממשלה, "כך יש לנהוג גם בעתירות דנן ולדחותם על סף דלתו של בית המשפט הנכבד".
נתניהו תקף: "אם תתקבל עמדת העותרים והיועצת המשפטית לממשלה, הרי שנקבל כח ביון מזוין "עצמאי" ללא כפיפות לשלטון הדמוקרטי במדינה. נקבל רשות מבצעת שמוטלת עליה האחריות לביטחון המדינה ותושביה אך מבלי שיש לה שליטה ואמון בגוף ביטחוני-ביצועי ראשון במעלה. כל זאת, בניגוד למושכלות היסוד הראשוניים ביותר בתורת הפרדת הרשויות בניגוד מוחלט למקובל בכל הדמוקרטיות המערביות ובניגוד מוחלט לחוק בישראל. אזרחי ישראל ימצאו עצמם ללא כתובת אחת ברורה שיוכלו לתבוע ממנה אחריות לביטחונם בעיצומה של מלחמה מהקשות והמורכבות שידעה ישראל".
בהתשך תגובת נתניהו והממשלה, הוזהרו השופטים כי "בית המשפט ימצא עצמו מבצע מהפכה במבנה השלטוני בישראל שאין לה אח ורע באף דמוקרטיה בעולם והציבור בישראל ימצא עצמו קירח מכאן ומכאן. בית משפט אשר יפקיע אחריות זו מהממשלה לא יוכל לתת מענה חלופי (מעבר לחוסר סמכותו בעניין) בהיעדר כלים מתאימים".
נתניהו הוסיף והזהיר: "עמדת היועצת לפיה אין דחיפות בפתרון הכשל התפקודי שתיארה הממשלה בהחלטתה, וכי ניתן לשקול הליכים בירוקרטיים שיימשכו חודשים, מנותקת ממציאות המלחמה שבה שרויה ישראל. כל יום של עיכוב עלול להסתיים באסון כבד. התערבות שיפוטית בנושא ביטחוני בלתי שפיט שכזה תהווה חוסר אחריות לאומי ועלולה לעלות בחיי אדם".