בסופו של דבר, ההחלטה התגבשה כשבן גביר הציב לנתניהו רשימת דרישות לחזרה לקואליציה - וראה איך הן מתממשות אחת־אחת. המו"מ לעסקה נתקע, ישראל פתחה במבצע "עוז וחרב", הממשלה יצאה לקרב נגד היועצת המשפטית, המחאה התלקחה מחדש, והרוחות סערו. בן גביר? חזר בדיוק כמו שפרש - בסערה ואל תוך הסערה.
נפגשנו, כמוסכם, כשהתמונה התבהרה, ועכשיו אפשר לספר את הסיפור המלא - עם מבט לעבר ולעתיד. בן גביר בחר את המיקום: בית קפה ירושלמי פשוט, לא פורמלי. תפסנו שולחן צדדי בתקווה לשעה של שקט, אבל כל עשר דקות עצרנו לסלפי עם מעריצים. ובכל זאת, הספקנו לדבר על הכל - או כמעט הכל. בפתח השיחה הוא אמר: "היו לי חודשיים מחוץ לממשלה - לא רק לפעול, אלא גם לעשות חשבון נפש, להסתכל מהצד על מה שהיה ומה שקורה".
ראיתי את בן גביר עולה לדוכן הכנסת להשבעה מחודשת, והמבט שלו צעק "ניצחתי": "הרגשתי שסגרתי מעגל. זה היה צעד שדרש אומץ. כראש מפלגה עם שלושה שרים, חברי ועדות, ויו"ר ועדה, היה לנו כוח עצום - תקציבים של מיליארדים שהפסדנו כשיצאנו. ידעתי שהיועמ"שית ורבים אחרים מחכים שלא נחזור, אבל הלכתי עם האמת שלי, העקרונות שלי, הדרך שלי - וויתרתי על הכל בשביל זה. היו ימים של עליות וירידות, אבל בסוף כל מה שחלמתי ואמרתי התגשם: הפסקת הסיוע ההומניטרי, פיטורי היועמ"שית וראש השב"כ, חזרה למלחמה. אחרי חודשיים, הנה אני פה".
נחזור בהמשך לפרויקט חייו של בן גביר, אבל קודם נתמקד בהחלטה שגרמה לו לוותר - זמנית - על הכל.
נראה שלאילה בן גביר יש תפקיד מרכזי בהחלטות של בעלה, לא פחות מלרב ליאור. בן גביר מאשר בגאווה: "מי שאומר שאישה לא צריכה להתערב בענייני בעלה לא מבין מהי זוגיות. היא שותפה שלי - בעליות, במורדות, בהפגנות, ברדיפות. גם כשהרב רפי פרץ בגד בי, היא הייתה שם", הוא נזכר בהסכם מ־2019 עם פרץ, שהופר לטובת בנט וסמוטריץ'. תמונה שלו הולך לבד במסדרון הכנסת תלויה היום בלשכתו, "כדי להזכיר לי איפה אני נמצא ומי סביבי".
יומיים אחרי הריאיון, אלמוג כהן אמר "כן" לנתניהו, פרש מהכנסת, וקיבל תפקיד סגן שר במשרד רה"מ. צבי סוכות חזר לכנסת, התמונה השתנתה - אבל המסקנות של בן גביר נשארו.
"לפני שבאתי, נתנו 8,000 רישיונות נשק בשנה - עמר בר־לב אמר שזה יותר מדי וצריך לקצץ. היום אנחנו ב־200 אלף רישיונות. מי שטען שזה יביא לרצח נשים - בדקנו: אף אישה לא נרצחה. בשנה שעברה נרצחו 36 נשים - כולן מנשק לא חוקי בחברה הערבית או מסכיני מטבח, לא מהרפורמה שלי. עוד משהו - כיתות כוננות. הצבא סגר אותן, המשטרה התנגדה. היו 43 כיתות כשבאתי, היום יש אלף. אמרו שאני מחלק נשק למקורבים - פתחתי כיתות בקיבוצים, במושבים, בקיסריה, בכפר שמריהו, בהוד השרון, לא בדיוק הבייס שלנו. ובתי הסוהר? בביקור הראשון שם נדהמתי: מקררים ענקיים, כמו אטליז במחנה יהודה, בשר טרי־טרי. סוהרת שלא הביאה בשר, זרקו עליה עגבנייה. עכשיו אין קנטינות, אין הפקדות, אין תפריטים, אין טיולים ארוכים בחצר, מקלחות רבע שעה במקום שמונה שעות, אין מעמד עובד, אין לימודים, אין טיפולי שיניים".
"אפשר להגיד עליי מה שרוצים, אני מי שאני, אבל השוטרים והסוהרים אומרים: 'אתה שר נוכח, לא היה לנו כזה אף פעם'. זה מה שכל כך מפריע לראש השב"כ וליועמ"שית - שאני שר עם מדיניות, שמנהל את המשרד. הם היו רוצים שאחתוך סרטים בטקסים וזהו, אבל לא בשביל זה באתי. אני רוצה להישאר בממשלה, אבל לא בכל מחיר".
השבוע התפוצצו ברעש הקלטות ראש החטיבה היהודית בשב"כ בשיחות עם מפקד ימ"ר ש"י ניצב משנה אבישי מועלם. ״אני דורש לפטר את ראש החטיבה היהודית בשב״כ, ולא להסתפק בהשעיה", אומר בן גביר. "כשבכיר בשב״כ מבקש מקצין משטרה 'לעצור חשודים גם ללא ראיות' זו לא רק הפרה בוטה של החוק, זה קץ הדמוקרטיה, לא פחות. ראש המחלקה היהודית צריך ללכת הביתה עוד היום. עכשיו כולם מבינים למה התעקשתי למנות את אבישי מועלם, קצין מצטיין שנצמד לחוקי המדינה - כפי שנחשף גם בהקלטות״.
נראה שאת פרשת החקירה החשאית של השב"כ על "התפשטות הכהניזם במוסדות לאכיפת החוק בהכשר של הדרג המדיני" - כלומר, בתמיכת השר לביטחון לאומי - אין צורך להזכיר, אבל מעניין לראות את זווית הראייה של השר עצמו, שאומר: "אני חושב שרונן בר עשה דבר שלא ייעשה, והרקע להתנהלותו, לדעתי, היה הביקורת הקשה שהטחתי בו על כך שבמשך שנה שלמה אני אומר שצריך לפטרו".
"זה לא חדש שראש השב"כ לא אוהב אותי, וגם לא סוד שהשב"כ והיועמ"שית לא שמחו על המינוי שלי. היו ביני לרונן לא מעט עימותים. אחרי הפיגוע הראשון בנווה יעקב רציתי להוריד בניין שלם של 14 קומות בירושלים - הוא חשב שזה ידליק את חמאס נגדנו. בסוף חמאס תקף בלי שהרסנו בניינים כאלה. רציתי לסגור את הקייטנות בבתי הסוהר - הוא ניסה לחסום כל מהלך שלי. זה מה שקרה כבר מתחילת הקדנציה שלי. אחרי 7 באוקטובר הוא כבר לא הצליח. בר שלח אנשים לדיונים אצלי. יש הערכת מצב שבועית של השר לביטחון לאומי - מגיעים מפכ"ל, נציב שב"ס, נציב כבאות והצלה. אנשי בר ישבו שם, רשמו הכל, ובסוף תמיד אמרו שאין להם מה להוסיף. יום אחד קראתי להם לחדר לברר. הם הודו שקיבלו הוראה מגבוה - לרשום הכל ולהעביר הלאה. זה היה חמור בעיניי, ואמרתי לראש הממשלה שלא מקובל שראש השב"כ עוקב אחריי".
לבן גביר היה ברור שהוא במעקב, אבל מה קרה באמצע הדיון בקבינט, כשקראו לו החוצה והראו לו את הפרסום על כך? זה הגיע בשלבים, וכך הוא משחזר: "חזרתי לחדר ושאלתי: 'אתה עומד מאחורי הדבר הזה?'. הוא ענה שזה שקר, שמעולם לא אסף עליי חומר ולא חקר אותי, ושלא צריך להאמין לפרסומים".
בן גביר ביקש מראש השב"כ להכחיש את הדברים במפורש. תגובתו של בר הייתה "אני לא מכחיש כל דבר שפורסם". בן גביר: "שוב יצאתי מהחדר ואז, לפי הפרסום ב'טלגרף', ראיתי שיש גם מסמכים. נכנסתי חזרה, נעמדתי ליד נתניהו, הראיתי לו את המסמכים - רונן בר ישב בצד השני של השולחן. אמרתי לו: 'שיקרת. אתה עבריין, אתה שקרן. כתוב במסמך שאין שום חומר נגדי - אנשי שב"כ אמרו את זה. ואחרי עשרה ימים אתה מורה להם להמשיך לחפש? מה זה הדבר הזה? ראש שב"כ שעוקב אחרי פוליטיקאי, גם אחרי שאומרים לו שאין כלום?'. הוא גמגם, נתניהו גיבה אותי. שם זה נגמר. בקבינט המצומצם אחר כך ראש המוסד ברנע התפוצץ מצחוק מכל הכתבות על זה".
בג"ץ גם אמור לדון בחודש הבא בעתירות נגד מינוי בן גביר לשר. ״יש רצון מאוד ברור של גורמים מסוימים להפוך את בג״ץ לבית משפט פוליטי", טוען בן גביר. "אין תקדים ואין אח ורע בהיסטוריה של המדינה למה שהם מנסים לעשות עכשיו - ניסיון נלוז למנוע את המינוי שלי לשר, למרות שאין לי היום הרשעה, ואין לי כתב אישום. זה מוכיח שהכל פוליטי, ומתבסס רק על חוסר הסכמות פוליטיות. אני מאוד מקווה שבית המשפט לא ייתן יד למשבר חוקתי כזה״.
"גם אחרי 7 באוקטובר, המצב לא טוב לנו. אנחנו בדמדומים, ואני לא חושב שצריך להיות שם. צריך להפציץ את מחסני המזון, את הגנרטורים. שיצחקו, שילעגו - אני לא רוצה חשמל בעזה. אם לחטופים אין חשמל, גם לחמאס לא צריך להיות. אם לחטופים אין אוכל, גם לחמאס לא צריך להיות. כדי לנצח, צריך להגביר את הלחץ. חסר לי חוק עונש מוות למחבלים - זה כלי אדיר שמלחיץ אותם. זו התפיסה הביטחונית שלי. לגבי עסקאות, אני חושב שלא צריך לשחרר אפילו רוצח אחד - זה נותן לחמאס רוח גבית לחטוף שוב. צריך לראות את הפרטים של כל עסקה, אני לא מאיים סתם. הוכחתי שיש לי קו אדום שלא עוברים אותו".
בן גביר מזכיר את העסקה הראשונה ומסביר את התנגדותו אז: "בעסקה הראשונה לא שחררו רוצחים, שחררו מחבלים, אבל לא כאלה שרצחו. אבל אז היה מידע שחמאס מאבד חמצן - לא היה סיוע הומניטרי, לא דלק - והם שחררו המון כי היו על הברכיים. גם היום הם במצב כזה. אנחנו יכולים להפציץ מחסני מזון, לנתק חשמל, ולהוריד אותם על הברכיים. זו הגישה שלי להחזיר את כולם הביתה - להכניע את חמאס. אני לא מזלזל בהם, אבל אם נפעיל את כל הכוח שלנו, נוכל לגמור אותם".
אומרים שמאחורי כל גבר מצליח עומדת אישה. על אילה בן גביר כבר שמענו, אבל מסתבר שיש עוד דמות נשית שעיצבה אותו: "הדמות שהכי עיצבה אותי בחיים הייתה אמא שלי", משתף בן גביר, "היא הייתה אישה חזקה וחכמה, קצינה בצה"ל. אחרי שנעצרתי בהפגנות, הדוד שלי סיפר שאני לא הראשון במשפחה שנעצר - גם אמא נעצרה פעם. נדהמתי - בשבילי היא תמיד הייתה 'ילדה טובה ירושלים'. מסתבר שבגיל 14 היא הבריחה כרוזים לאצ"ל, והבריטים עצרו אותה בכלא בבית לחם. כשחזרתי למשרד, נציבת שב"ס הביאה לי את תיק האסירה שלה מהכלא - זה היה כל כך מרגש. סיפרתי את זה לראש הממשלה כשהוא דיבר על חשיבות הבית שממנו אתה בא - עכשיו הוא מבין מאיפה הכל מגיע".
התרעות פיקוד העורף