לדבריו, "אפשר לחזור ולתאר איך האוגדות נעות ומה יהיה, וכולם חוזרים על זה. אפשר להגיד שעוד מעט תהיה פעולה כזו או אחרת, אבל אנשים יותר מנוסים מסוגלים להביט מעבר לאירועי היומיום. עובר עלינו תהליך שהוא בעיקר בירור פנימי עמוק על עתידה של מדינת ישראל. פה יש משבר עמוק, אני לא פוחד ממנו, אבל אני אומר מראש שהוא יהיה משבר עם ייסורים".
הוא לא סבור שנגיע למלחמת אחים, חלילה, אבל צופה מתחים פנימיים קשים מאוד: "גם אם תיפול ממשלה מכוח מעשים שיעשו ברחובות, אחר כך יהיו אנשים ברחובות שיעשו את אותו הדבר לממשלה אחרת שתיבחר".
"ארבעים הנכדים שלי, איזו מדינה אני מוריש להם?"
הוא הודה כי לקראת הפסח הקרב, הוא תוהה מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות: "אני הולך לשבת סביב שולחן הסדר עם 40 הנכדים שלי, ואולי בפעם הראשונה אחרי הרבה מאוד שנים אני אומר לעצמי: מה אגיד להם? אני לא מתכוון ליציאת מצרים, אלא על המצב שאנחנו נמצאים בו עכשיו. איזו מדינה אני מוריש להם? אילו נקודות ציון או יעד לניווט הציוני לאומי שלנו אני משאיר להם?".
"הבירור הוא לא איזה בית יהרסו, ולא סביב גרפיטי. אנחנו מאבדים לאט לאט את היכולת שלנו לגייס רצון", סיכם בחשש תא"ל (מיל') איתם את חששו.