לדברי ד"ר הר-צבי, "הכתובת לפתיחת המו"מ בין ארה"ב לאיראן היתה על הקיר מזו תקופה ארוכה. הנשיא טראמפ שב והבהיר בכל הזדמנות, כי המסלול הדיפלומטי הינו האופציה המועדפת עליו כדי למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני. המסרים התקיפים שהחליפו ביניהם צמרת הממשל האמריקני והמשטר האיראני היו למעשה גישושים והצגת עמדות פתיחה נוקשות לקראת המשא ומתן. ולכן, השאלה האם יתנהל משא ומתן ישיר או עקיף היא בעלת חשיבות משנית. עצם פתיחת המו"מ זו הבשורה המרכזית, ובהחלט סביר שגם אם ההתחלה תהיה באמצעות התיווך העומאני, הרי במעלה הדרך די ברור שהמשא ומתן יהיה ישיר".
עוד אמר: "השאלה המרכזית היא בראש ובראשונה על מה הצדדים ידונו. האם המו"מ יתמקד בעיקר בסוגיית הגרעין או יהיה מקיף ברוח 12 הנקודות שהציג שר החוץ בממשל טראמפ הראשון, פומפיאו במאי 2018, שכלל דרישות נרחבות מאיראן בתחום הגרעין, הטילים, התמיכה בשלוחים ברחבי המזה"ת, ועוד. מההתבטאויות של הנשיא טראמפ עולה, כי המטרה המרכזית בראייתו היא למנוע מאיראן לפרוץ להשגת נשק גרעיני, בודאי בתקופת כהונתו. שאלה נוספת היא לגבי הקווים האדומים של טראמפ ביחס לתוכנית הגרעין".
לתפיסתו של ד"ר הר-צבי, "האפשרות לשימוש באופציה הצבאית בהחלט נוכחת, אבל נראה כי לפחות בחודשים הקרובים היא לא על השולחן, למרות הדד-ליין שטראמפ הציב לסיום המו"מ תוך חודשיים. טראמפ מבין כי כדי לנסות ולחלץ מאיראן הישגים משמעותיים הוא חייב להציג איומים ממשיים ומוחשיים, ולכן לצד הצהרות פומביות, הוא גם מעבה את הנוכחות הצבאית במרחב, תוך שימוש בשוט הישראלי להעצמת האיום על איראן, כמו גם מטיל סנקציות חדשות על ישויות ואישים איראנים הקשורים לתוכנית הגרעין וסקטור הנפט. החלטה של טראמפ לפנות לנתיב הצבאי עשויה לקרות בשני תרחישים. האחד, שאיראן תחליט מסיבות כאלו ואחרות לפרוץ להשגת גרעין, והשני שטראמפ יחוש, כי אין שום סיכוי להגיע להסכם עם איראן שרק מנסה למשוך זמן, באופן שגם פוגע ביוקרה שלו".
"עם זאת, האיראנים בהחלט מבינים את כללי המשחק. אין ספק שהם ינסו להקשות ולעכב את ההתקדמות לקראת הסכם, ואף סביר כי במעלה הדרך יהיו גם משברים טקטיים כאלו ואחרים, אך בשורה התחתונה הם יזהרו לא לשבור את הכלים. שאלה מעניינת תהיה אם האיראנים ידרשו, כי ההסכם יאושר בסנאט האמריקני כאמנה, במטרה למנוע מנשיא חדש להפר אותו בקלות, כפי שטראמפ עצמו עשה וחיזק את חוסר האמון של מנהיג איראן. מדובר יהיה במכשלה לא פשוטה לטראמפ, שמצד אחד יהיה לו קשה לדחות את הדרישה האיראנית, ומצד שני הוא יידרש להשיג תמיכה של 67 סנטורים, כולל 14 סנטורים דמוקרטים. בנוסף, יש לתת את הדעת לאוקטובר 2025, בו יסתיים המועד שמדינות אירופה החתומות על הסכם הגרעין המקורי יכולות להפעיל את מנגנון ה-SNAPBACK ולהחזיר את הסנקציות של מועצת הביטחון, ללא אפשרות של רוסיה ואיראן להטיל וטו. איראן בודאי היתה רוצה להגיע להימנע ממצב כזה".
לטענת הר-צבי, "נוכח ההבנה שתקיפה כרגע אינה על הפרק, ישראל חייבת להדק את התיאום עם הממשל ולוודא כי תנאי ההסכם יעמדו בדרישות הסף כדי להבטיח כי בעיית הגרעין לא נדחית בשנים בודדות בלבד, אלא מקבלת מענה תשתיתי ולאורך זמן. בכל מקרה, ישראל צריכה להיערך לתרחיש בו יתחוור כי המו"מ אינו מתקדם ויש לפעול בדרכים אחרות כדי למנוע מאיראן להשיג יכולת גרעין צבאי. ישראל צריכה לנצל את הפגיעה המשמעותית ביכולות של איראן כדי לפעול להחלשתה, תוך שילוב כוחות עם ממשל טראמפ והעמקת הציר האזורי עם מדינות ערב. מדובר במערכה ממושכת, שיש למקד את כל המשאבים והתשומות בהתמודדות עם המשטר הרצחני באיראן. אין ספק כי ראשית הצירים לכך חייבת להיות סיום המלחמה בעזה והחזרת כל החטופים הביתה. מעבר לחובה הערכית והלאומית העליונה לממש זאת, התפתחות זו תפתח בפני ישראל מגוון רחב של אפשרויות להתמודד ביעילות רבה יותר עם איראן".
התרעות פיקוד העורף