ממשלת ישראל השלושים ושבע (מכונה גם ממשלת נתניהו השישית) הוקמה ב־29 בדצמבר 2022. אלמלא הנפילה הנוראה בתולדות המדינה, שהתרחשה 9 חודשים ושבוע לאחר הקמתה ושינתה ללא היכר את כל מהלכי ההיסטוריה - היו לממשלה הזאת כל הסיכויים להיכנס לספרי ההיסטוריה המודרנית תחת הכינוי "ממשלת הפטור מגיוס חרדים".
איש כנראה לא זוכר את זה היום. אולי חברי הכנסת משה גפני, אריה דרעי והשר יצחק גולדקנופף - וגם הם היו מעדיפים לשכוח. הלך הרוח במגזר החרדי של כפסע מביאת המשיח. ממשלת ימין על מלא בישרה טובות ובגדול. החרדים תכננו להתחיל מחקיקת בזק של חבילת הפטור הגדולה: חוק גיוס + חוק יסוד: ערך לימוד התורה. הראשון היה פוטר את הרוב הגורף של בני המגזר מכל סוג של התקשרות עם צבא הגנה לישראל. השני - תוכנן כשכפ"ץ עבור הראשון, להגן עליו מול כל עתירה עתידית שתוגש לבג"ץ, כמיטב מסורת ישראל.
הפתרון הנכסף, האידאלי והאולטימטיבי נראה קרוב ונגיש עד כדי כך שיו"ר 'דגל התורה', משה גפני, אף ניסה להתנות את עצם הקמת הממשלה בחקיקת בזק של שני חוקי הפטור מגיוס לצה"ל. כל זה לא קרה, כידוע, וגם תוכניות נוספות רבות לא קרו, כולל תוכניות ההמשך של החרדים באשר לפתרון חקיקתי לגיוס בני מגזרם. כפי שטען כעבור שנה וחצי, במאי 2024, אותו ח"כ משה גפני אמר: "אין לממשלה הזאת סיעתא דשמיא". כבר אז קשה היה לחלוק על קביעתו.
כבר אז נימק גפני את מסקנתו הפסימית, בראש ובראשונה, באי העברת חוק הגיוס - לצד הבטחות הבחירות הנוספות של מפלגתו ושל מפלגת ש"ס שניתנו לבוחריהם ולא קוימו. מה נשתנה מאז, בשנה הנוספת שעברה לה ולא הביאה לחרדים את הבשורה המיוחלת? ובכן, השתנה כן השתנה.
הפוליטיקאים והרבנים החרדים עברו מספר שלבי התמודדות עם העובדה כי חוק גיוס איננו וגם לא נראה באופק. תחילה האמינו כי זה נדחה אך אפשרי, ורק צריך שתסתיים סאגת פיטורי דרעי. רק צריך שתסתיים סאגת הרפורמה המשפטית של יריב לוין. רק נעבור מלחימה עצימה ללחימה בעצימות נמוכה - ואז זה בטוח קורה...
ההנהגה החרדית ניסתה (חלקית, ולא תמיד בהצלחה) להתבדל, להתרחק, ובקצוות המגזר אף להתכחש לקטסטרופה של השבעה באוקטובר. זה אומנם הצליח - חלקית - בתוך חומות המגזר, אך המציאות החדשה קבעה עובדות בשטח, כולל בשטח הפוליטי. החרדים נאלצו להיפגש עם המציאות החדשה הזאת דווקא בנקודה הכי רגישה: בסוגיית הגיוס.
תחילה נאלצו להיפרד מהתוכנית המקורית לחוק חלומי, שהיה בהישג יד לפני השבת השחורה והפך לאשליה לא לגיטימית מייד אחריה. המציאות החדשה העלתה רף והגבירה ציפיות, בעוד החרדים נותרו באותו המקום ההשקפתי. חקיקת חוק גיוס הפכה למאבק חוק הגיוס. השנה האחרונה כולה הייתה ניסיון אחד גדול לגשר על הפערים שנפערו בשבעה באוקטובר - עד כה ללא הצלחה ניכרת.
הקלישאה הישנה מתארת בצורה הכי מדויקת את תמונת המצב: המקסימום שהחרדים מוכנים לתרום לצה"ל במציאות החדשה, שנה וחצי מפרוץ המלחמה, לא הצליח להתקרב למינימום שלא רק צה"ל, אלא החברה הישראלית הלא חרדית כולה, מוכנה לקבל בתור מוסכמה.
המספרים והפרמטרים לא מאוד השתנו, גם אחרי עשרות דיונים על חוק גיוס שהתקיימו בוועדת חוץ וביטחון. מה שאכן השתנה זאת ההבנה בקרב ההנהגה החרדית כי הממשלה החלומית שלהם היא, בעצם, משיח שקר שלא יביא בשורה. ההוכחה הכי טובה לכך זה הקונצנזוס שנוצר לאחרונה בקרב כל רבני המגזר, הספרדים, האשכנזים, הליטאים והחסידים גם יחד - סביב הקווים האדומים. כשהרב דוב לנדו הליטאי מעביר מסר זהה לזה של הרב משה מאיה המזרחי - כנראה שזאת העובדה ולא "אחת האפשרויות".
האמירה שתחילה יצאה בראיון של יו"ר ש"ס, אריה דרעי, לביטאון המפלגתי שלו, העיתון " הדרך" - תוך יממה התבררה כעמדה רשמית של החרדים לגווניהם ולפלגיהם. "אם לפחות בחור ישיבה אחד ייעצר על ידי משטרה צבאית בגין היותו עריק - המפלגות החרדיות יעשו את דרכן לאופוזיציה".
לתשומת ליבו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו: נראה כי הפעם לא מדובר באיום לצרכים פוליטיים, אלא פשוט במציאות. נתניהו החשדן והחששן מטבעו, בטח ער למצב זה ולא זקוק לתמרורי אזהרה חיצוניים. ההנהגה החרדית הבשילה לפרק את החבילה, כמעט ולא נשאר אצלה הסנטימנט כלפי הממשלה שהיא - עדיין - חלק חשוב ממנה.
בעוד כשבועיים וחצי הכנסת תחזור מפגרת החגים לשגרת העבודה שעלולה במהירות להתבהר כסוף פסוק. האולטימטום השקט והלא פומבי של ההנהגה החרדית: התקדמות משמעותית לקראת אישור החוק תוך חודש או גירושין, צריך להטריד את נתניהו יותר ממאה הצהרות לתקשורת. הפעם הם בשלים לעזוב - מה שהופך את סוגיית חוק הגיוס לאירוע בעל פוטנציאל פוליטי נפיץ ביותר.
בנימין נתניהו, כמובן, יעשה הכל כדי לחוקק חוק גיוס. אם יו"ר ועדת חוץ וביטחון יסומן כמכשול - המכשול יוסר. אם חברי הליכוד והציונות הדתית הדורשים "חוק אמיתי" ייחשבו לבעיה - הבעיה תטופל ביד קשוחה. אבל השאלה האמיתית היא - גם אם מתנגדי חוק הפטור יטופלו ויכופפו והרוב יובטח, האם ניתן לגשר על הפערים ולחוקק חוק שלא יוביל לאובדן אלקטורלי קשה?
במצביעי הליכוד, שלא כמו בחברי הליכוד, גם בנימין נתניהו יתקשה לטפל, אם וכאשר התוצר שיעבור בכנסת לא יהיה חוק שיגייס חרדים, אלא חוק שיפטור אותם מהנטל. במקרה זה לא בטוח שמבחינת נתניהו הפיצוץ מול הבייס עדיף על הפיצוץ מול המפלגות החרדיות.