לאחר שזכה לדחייה בת יממה מבית המשפט העליון, הגיש היום (שני) את התצהיר אשר תומך במכתב אותו הגיש לבג"ץ במסגרת תגובת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה התומכת בקבלת העתירות נגד החלטת הממשלה לפטרו מתפקידו.
"מתוך חובתי כלפי אזרחי ישראל וחשש כבד ליכולתם של ראשי השרות הבאים לשמור על ממלכתיות הארגון, מקצועיותו ופעילותו בהתאם לייעודיו החוקיים בלבד, חרף לחצים שמופעלים, ומבלי לחשוש שחרב הפיטורין, בתהליך חפוז ולא תקין, תאיים עליו. אני מגיש את התצהיר למרות המחיר הכבד שהארגון ואני משלמים, כדי להבטיח את עצמאותו המקצועית של הארגון ושל מחליפי, כמו גם את יכולתו לסרב למלא הנחיות פסולות ואת אפשרות כבודכם להכריע בתיק על בסיס תשתית עובדתית מלאה ככל הניתן".
"נתניהו נהג לבקש ממני לפעול נגד אלמנטים במחאה של האופוזיציה בניגוד לכללי השב"כ. הוא עשה זאת לאחר תום הישיבה וכשהקצרנית כבר עזבה כדי שהדברים לא יירשמו בפרוטוקול", כותב בר בתצהיר.
"ראש הממשלה התבטא באוזניי לא אחת באופן שביקש לבסס את ציפייתו ששב״כ יפעל מול אזרחים המעורבים במחאות נגד הממשלה. נדרשתי להעביר פרטים באשר לזהותם של אזרחים ישראלים, פעילי מחאה, שעקבו אחר מושאי אבטחה, הובהרה לי הציפייה לפיקוח אחרי 'מממני מחאות'. הובהר לי כי במשבר חוקתי - עליי לציית לראש הממשלה ולא לבג״ץ".
ראש השב"כ חשף כי בשנת 2023 התריע בפני הדרג המדיני על ההחמרה במצב הביטחוני וכי "האיובים מזהים שעת כושר למראה הרע בחברה הישראלית ואנו עלולים למצוא עצמנו ב'סופה משולמת'".
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
לדבריו, בחודש אפריל 2023 החל מימוש תהליך לבצע מהלך תקיף לבלום את הכרסום במאזן ההרתעה. בהמשך, בחודש יולי 2023, בדיון על בלימה של עליית הסיכון, מסר לראש הממשלה כי הוא מחויב לשקף בפניו את חומרת המצב הביטחוני, וזאת בהקבלה ל"התרעה למלחמה".
בר פירט בתצהירו את השתלשלות האירועים בליל ה-7 באוקטובר. לדבריו, לאורך הלילה תמונת המודיעין שהחלה להצטבר הצביעה על "חריגה שהוערכה באופן שגוי כדריגות חמאס לפעולה ישראלית ולחומרא כהכנה לפיגוע פשיטה נקודתי", ולכן נשלח כוח ייעודי משולב של אנשי שב"כ ולוחמי ימ"מ (צוות טקילה).
בנוסף, הגיע בר למטה שב"כ להערכת מצב בשעה 04:30, למקרה של הידרדרות להסלמה רחבה, ובסיומה - בשעה 05:15 - הנחה לעדכן את מזכירו הצבאי של נתניהו. "בכאב אדגיש - כי איש לא העריך שתפרוץ מתקפה שכזו, ובוודאי שלא לפנות אותו הבוקר. עדכונו של ראש הממשלה היה חלק מרצף החניות רחב שהעברתי בתום הדיון, והיה מיידי ברצף הטיפולים מרגע עדכוני באמצע הלילה ועד לסיום הדיון שקיימתי. הפעולות שננקטו בשב"כ לא הובילו את המערכת הביטחונית לסיכול המתקפה הרצחנית, שתוכננה בקפידה במשך שנים רבות. בוצע תחקיר יסודי בשב"כ כדי שאסון כזה לא יחזור שוב".
בהתייחס לתיאוריות הקונספירציה לפיהן לשב"כ הייתה ידיעה מוקדמת על הטבח, הנשמעות בקרב תומכי הממשלה, כתב בר נחרצות: "המתקפה לא תואמה על ידינו, צוותינו לא נשלחו כדי לחלץ עובדי שב"כ, ובלילה לא הוסתר דבר לא מהמערכת הביטחונית ולא מראש הממשלה".
ראש השב"כ הוסיף כי מחודש נובמבר 2024 ועד לחודש פברואר 2025, זכה השירות לתשבחות רבות מפי ראש הממשלה, הן באירועים פומביים והן בפגישות עבודה ודיונים. לדבריו, טענת "אי האמון" כביכול קשורה לדברים שעליהם הצהיר ראש הממשלה ועיקרם סירוב להיענות ללחץ שהופעל ראש הממשלה בעניין דוחות דעת חוות השב"כ לטובת השפעה על סוגיות השירות באפשרות לקיים את עדותו במשפט.
"ראש הממשלה לחץ עליי, באופן חריג וחוזר ונשנה, כדי שאתן הנחיה שעליו להתנהל בדרך שאינה מאפשרת מדפסיות, פומביות וחשיפה למתקפת טילים - באופן שבפועל אינו מאפשר את ניהול המשפט", הדגיש בר. "בתוך כך נעשה ניסיון לכפות עליי נוסח של חוות דעת מקצועית לכאורה שנוסח על-ידי ראש הממשלה או מי מטעמו, והועברה אליי תוך שנדרשתי להציגה כנייר עמדה מטעם ראש השב"כ. גם בעניין זה אפרט בתצהיר החסוי".
"לאחר מכן, החקירות שהחלו ונגעו לגורמים מסביבתו הקרובה של ראש הממשלה היו ועודן לצנינים בעיניו. בחקירת השב"כ עלה הצורך לבחינת מדיניות-ביטחונית שהובילה להקמת צבא החמאס וה-7.10 ובנוסף - בעמדה שהפניתי לשרי הממשלה להקמת ועדת חקירה ממלכתית, לטובת בחינה ותיקון בכל הרמות של הכשלים, שהביאו לאסון הגדול שבא על מדינתנו. רצף אירועים זה הוא שהביא למפנה ביחסו של ראש הממשלה אלי, והוא רק עומד ביסוד הדריסה להפסקת כהונתי".
"למעני, המידע שהמצאתי בתצהיר זה, ובמיוחד הפירוט שבתצהיר החסוי, מנהירים דברים אלה. מטרתי היא להבהיר את אשר נדרש מראש שירות הפועל רק בהתאם לחוק, ונוכח מסכון המצב שם חרב פיטוריו, ללא הליך כדין, תרחף מנגד."
גורמים מדיניים המעורים בפרטים טענו כי "לאחרונה נעשתה פנייה למקורבי ראש הממשלה מצד נציגי השב"כ, במטרה להגיע להסכמות. לאחר השיחות שהתקיימו בנושא, התברר כי לא ניתן להגיע להבנות באשר לפרישת ר' השב"כ בהסכמה, זאת משום שדרישתו של בר לקבוע את זהותו של ראש השב"כ הבא אינה מקובלת על ראש הממשלה נתניהו.
"בסביבת רה"מ מוכנים לתצהיר של רונן בר, בו הוא ינסה שוב לטעון כי נתניהו ביקש למנוע את עדותו , הטענות הן השקריות והן יופרכו. נגיב אחרי שהתצהיר יוגש".
ביום חמישי הקרוב, ראש הממשלה בנימין נתניהו צריך להגיש לבג"ץ תצהיר גם כן, במסגרתו הוא יצטרך לתת תוקף משפטי לכל אחד מהטענות שלו נגד רונן בר. לפי פרסומים שונים נתניהו אינו צפוי להגיש תצהיר לבית המשפט, בתפיסה כי הגשת התצהיר הינה אפשרות אופציונלית אותה הציעו השופטים, וכי נתניהו אינו מחויב בכך.
לעמדת נתניהו, מדובר בהחלטת ממשלה והוא אינו צריך למצב את עצמו באופן אישי נגד רונן בר, ועל כן אין מקום שהוא יגיש את התצהיר נגד בר. עם זאת, מלשון החלטת בית המשפט נראה על פניו כי נתניהו מחויב להגיש את התצהיר. "ראש הממשלה יגיש תצהיר לתמיכה בטענותיו העובדתיות, וכן יצרף לתצהירו את כלל המסמכים הנחוצים לצורך תמיכה בטענותיו", נכתב בהחלטה.
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
ההחלטה מאפשרת לנתניהו לבחור האם חלק מהתצהיר שלו יהיה חסוי כמו התצהיר של רונן בר או לא. עם זאת, לא כתוב בהחלטה כי לנתניהו יש אפשרות לבחור האם להגיש תצהיר או לא. כזכור, ראש השב"כ רונן בר היה צפוי להגיש אמש לבג"ץ תצהיר, כחלק מתגובת היועמ"שית לעתירות נגד פיטוריו.
ראש הממשלה צפוי להגיש תצהיר נגדי ביום חמישי. אם בר יתפטר בטרם הכרעה – העתירות צפויות להידחות. הממשלה ניסתה למנוע את צירוף מכתבו של בר בטענה שאין לו תוקף משפטי, אך בג"ץ איפשר לו להגיש תצהיר, כולל אופציה לתצהיר חסוי. בר צפוי להתייחס ללחצי נתניהו לדחות את עדותו במשפט הפלילי, בטענה למצב ביטחוני רגיש.
לפי בר, הוא קבע כי ניתן להעיד, ותגובתו זו הובילה לאובדן האמון בו – לטענת ראש הממשלה. בר מוסיף כי הוא נדרש לחוות דעת חודשית, ולפיכך יש חשיבות לזהות ראש השב"כ. קביעה זו תמכה בעמדת היועמ"שית בדבר ניגוד העניינים של נתניהו.
בנוסף, בר יתייחס למתקפה על השב"כ בעקבות חקירת פרשות "קטארגייט" והמסמכים המסווגים – בפרט המעורבות של יועצים בכירים בלשכת נתניהו. לדבריו, רק בפרשה זו הותקף השב"כ. תצהירו יכלול גם טענות בנוגע לדרישות נתניהו להפעיל סמכויות ביטחוניות נגד אזרחים.