במרץ 2025, שיבחו גורמים מדיניים בירושלים את באקו כמודל של שיתוף פעולה אזורי. נתניהו כינה את היחסים "ייחודיים", והדגיש את תרומתה של אזרבייג'ן לעולם המוסלמי.
שר החוץ סער ציין כי הכללת אזרבייג'ן בהסכמים תעביר מסר ברור של עמידה משותפת מול ההשפעה האיראנית. בתקשורת תיארו את ההידוק בין ישראל לאזרבייג'ן כגורם שמעורר דאגה באיראן, במיוחד לאור הקרבה בין שתי המדינות.
"אנו מוטרדים מהמחלוקות בין אחותנו ובעלת בריתנו טורקיה לבין ידידתנו ישראל", אמר אלייב. "אנו עושים כל שביכולתנו לתווך". הנשיא הזכיר כי טורקיה ואזרבייג'ן העלו רשמית את יחסיהן לרמת ברית ב-2021, ובמקביל הדגיש כי גם ישראל היא ידידה קרובה וחשובה של אזרבייג'ן, ידידות שהוכיחה את עצמה במצבים קשים לאורך השנים.
אלייב חשף כי אזרבייג'ן כבר מילאה בעבר תפקיד מתווך בין שתי המדינות. "אזרבייג'ן תיווכה בהסכם הראשון בין טורקיה לישראל. בתקופת המשבר הראשונה, מילאנו תפקיד פעיל בקירוב עמדותיהן של שתי המדינות", אמר. הוא הוסיף כי מאמצי התיווך הקודמים נעשו בדיסקרטיות, מאחורי דלתיים סגורות, ומבלי לפרסם הצהרות רשמיות על כך.
הנשיא האזרי תיאר את המצב הנוכחי כ"דז'ה וו" והביע מחויבות להמשיך במאמצי התיווך. "נעשה כל שביכולתנו לסייע. בשלב הנוכחי לא יהיה נכון מצדי לומר יותר מכך", ציין. "בתיווך הראשון שלנו בין טורקיה לישראל לא פרסמנו הצהרה. גם היום ממשיכים תהליכים דומים. אנו מקווים לנורמליזציה של התהליך".
אלייב הדגיש כי יחסים רעועים בין טורקיה לישראל משפיעים לרעה לא רק על שתי המדינות הללו אלא גם על אזרבייג'ן ועל העולם בכללותו. "תהליך זה (נורמליזציה של יחסי טורקיה-ישראל) אסור שייעצר, ואזרבייג'ן עושה כל שביכולתה לתווך כאן", הוסיף.