במקביל, יו"ר מפלגת ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, שיגר מסר ברור משלו. בהצהרה פומבית ציין כי לו היה עומד בראש הממשלה, היה מכתיב מדיניות תקיפה בעזה. כאמור, בעוד גולן מצהיר במפורש על כוונתו להתמודד, ליברמן – באמצעות קביעת קווים מדיניים נוקשים – מרמז על עצמו כאלטרנטיבה אפשרית להנהגת המדינה.
בהתאם להחלטה, ליברמן לא ישתתף עוד בישיבות ראשי האופוזיציה ולא יתאם עמדות עימם. "אין יותר הודעות משותפות, אין יותר תיאום מהלכים", אמרו גורמים במפלגה, "מעתה, השלישייה – לפיד, גנץ וגולן – ממשיכה לבד".
במקביל, בגוש הקואליציה התמונה מעורבת. הליכוד התחזק בכ-35% מהשפל שנרשם אחרי השבעה באוקטובר, אך מפלגות הציונות הדתית ועוצמה יהודית נחלשו משמעותית, ולעיתים אף ירדו מתחת לאחוז החסימה.
המגמות מלמדות כי הציבור הישראלי, במיוחד בגוש האופוזיציוני, ממשיך לנטוש את המרכז לטובת עמדות חדות יותר – תנועה שמעניקה רוח גבית למנהיגים כמו יאיר גולן ואביגדור ליברמן, הרואים בעצמם מועמדים טבעיים להוביל את השלב הבא בפוליטיקה הישראלית.
עם זאת, במישור הפרלמנטרי המפלגה צפויה להמשיך בשיתופי פעולה טקטיים, מתוך מטרה למקסם את כוחו של גוש האופוזיציה. לפי ההערכות, ישראל ביתנו מתחזקת בסקרים בעיקר בקרב מצביעי מרכז-ימין מאוכזבים, שרואים בהדחת נתניהו את המשימה המרכזית בבחירות הבאות.