על תקיפה אפשרית באיראן: "זה לא גומר את תוכנית הגרעין, כמו שלא גומרים את החות'ים ולא גומרים את עזה. גורמים לנזק רציני. התוכנית הזאת התחילה בשנות השבעים, ויש להם סבלנות. זה יימשך עוד. אלא אם כן הנזק יהיה כל כך משמעותי ותהיה פגיעה במתקנים שתביא להתמוטטות ולנפילת המשטר, ואז יהיה עולם חדש, ריסטארט ומתחילים הכול מחדש, ואז ישבו למשא ומתן. השאלה היא למה לא להתחיל את המשא ומתן עכשיו".
על המו"מ: "טבעי שאחרי שלוש פגישות יש פערים. לפי מה שהאמריקנים רוצים ומה שהגיוני הוא הסכם שפרטיו דומים מאוד, אולי קצת יותר מוקפדים, להסכם שנחתם ב-2015. נקודת המשען שהיא סלע המחלוקת: האיראנים מסכימים לבלום את תוכנית הגרעין אבל הם רוצים כור גרעיני לצורכי אנרגיה. מה שנקרא כור לצורכי שלום".
"את זה יהיה קשה מאוד לא לתת להם. כשיתחילו לדבר עם הסעודים, הם ידרשו את אותו הדבר. מדובר על 3.67% העשרה שמספיקים להפעלת כור גרעיני לצורכי אנרגיה. האם הם ייבאו אורניום מועשר או שיבצעו העשרה בעצמם, זה הפער. אם כך מה ההבדל מההסכם הקודם לזה? האפשרות שבעקבות החתימה הזאת יחלו יחסים כלכליים מדיניים פעילים בין ארה"ב לאיראן. מצב העוינות והמלחמה והמתח במזרח התיכון נשאר אותו דבר. אבל תמצא פתאום שגרירות ארה"ב באיראן".
"מבחינת ההסכם זה יהיה כמו ב-2015 עם כמה סעיפים יותר טובים. ההבדל העקרוני שיעשה אותו הסכם יותר טוב יהיה הסכם שבעקבותיו יהיו הסכמים. אם חושבים על האופי ועל הטקטיקות של טראמפ שרוצה הישגים כלכליים. באוקראינה הוא עשה הסכם על כריית אוצרות טבע, ואת אותו הדבר הוא מחפש באיראן – הוא מחפש עסקים באיראן כמו בגרינלנד או פנמה או קנדה. המטרה היא לשנות את האווירה, ליצור נורמליזציה. וזה כל הרעיון של לחץ צבאי, ויש יחסים בין מדינות".
סייע בהכנת הכתבה: אחיעד לוק, 103fm
התרעות פיקוד העורף