סערה בוועדת החוקה: עימותים קשים בין גלי בהרב-מיארה לחברי הכנסת

היועמ"שית ניסתה להסביר כי "המקרים בהם אנחנו עוסקים הם מקרים בהם מידע המצוי במערכות המדינה, נמסר בניגוד לדין, ללא סמכות, על ידי עובד ציבור או גורם לא מורשה. הכוונה היא למידע שמעצם טיבו, חשיפה שלו יכולה להביא לפגיעה באינטרסים ציבוריים חיוניים כגון – ביטחון המדינה, ביטחון הציבור, יחסי חוץ, חיי אדם וכיוצא באלה ולכן, קיים אינטרס ציבורי להגן עליו ולמנוע את חשיפתו".

בהתייחסה לשאלות שהועברו אליה לפני הדיון מאת חברי הכנסת אמרה היועמ"שית: "ברשימה הופיעו שאלות שעוסקות בחקירות או בתיקים תלויים ועומדים, ואף הוספו לשאלות אלה הנחות חסרות בסיס על מוטיבציות מומצאות של מערכת אכיפת החוק. הנחייתי לאנשיי היא לא להתייחס לשאלות על תיקים תלויים שיש בהם להשפיע על חקירות או לגלות פרטים מתוכן".

בהמשך, רוטמן ביקר את היועמ"שית על פתח דבריה לפיהם אין אכיפה בררנית וכינה את דבריה של בהרב-מיארה "בדיחה", וטען כי לא מכובד בעיניו לפתוח את הדיון בהצהרה כי אין בישראל אכיפה בררנית. בתגובה טענו חברות הכנסת מהאופוזיציה - אפרת רייטן, קארין אלהרר ומטי הרכבי-צרפתי כי רוטמן קטע את דבריה של היועמ"שית ולא נתן לה לסיים את דבריה. בתגובה, קטע רוטמן את דבריהן, והזהיר אותן בקריאה ראשונה ושנייה.

בטרם עזבה את הדיון, רוטמן טען כי היועמ"שית בחרה שלא לענות לחברי הכנסת על שאלותיהם, גלי בהרב-מיארה השיבה לטענותיו: "אני לא אלך לפני שאשמע את משפחות החטופים", תגובתה עוררה סערה, ובעוד טען רוטמן כי "חשוב לא פחות לשמוע את חברי הכנסת" חברי האופוזיציה התרעמו והדגישו: "הרבה פחות".

בהמשך שאל סעדה את נציג השב"כ: רונן בר כותב שיש לאסוף מידע על הדרג המדיני, הייתה הנחייה כזאת?, נציג השב"כ התייחס להאשמות על איסוף מידע על הדרג המדיני, והדגיש כי לא נאסף מידע על שרים או חברי כנסת: "ארגון כך וכהנא חי הם ארגוני טרור. אנחנו אספנו מידע האם הייתה חדירה שלהם למשטרה. לא אספנו מידע על שר כלשהו. מעבר לכך לא אוסיף".

בעוד נציג השב"כ התעקש שלא היה איסוף מידע פוליטי, ח"כ ולדימיר בליאק מיש עתיד תקף את יו"ר הוועדה שמחה רוטמן, וטען כי הוועדה הפכה למוקד של ביזוי מעמד הכנסת ושלטון החוק. "מטרת הדיון היא להלך אימים על אנשי השב"כ, ייעוץ משפטי לממשלה ופרקליטות המדינה, ושיבוש חקירת קטארגייט", טען בליאק.

נציג השב"כ הוסיף: "אני לא מכיר את זה שהשב"כ משקר. היה ועובד שירות סבור שיש שקרים, יש מבקרת בשירות שממונה ישירות על ידי ראש הממשלה ויש אפשרות לפנות אליה. אפשר לפנות גם ליועמ"ש השב"כ או ליועצת המשפטית לממשלה".

"הדיון הזה הוא דיון בררני במקום לדבר על חקירות בררניות", תקפה ח"כ רייטן את רוטמן, "איך אתם לא נרעשים ממה שקורה פה במדינה בקודש הקודשים?".

"אנחנו נרעשים שיאיר גולן הבוס שלך לא מאחורי סורג ובריח, מזה אנחנו נרעשים", התפרצה ח"כ טלי גוטליב לדבריה, "שיאיר גולן קורא למרד - מזה אנחנו נרעשים", הוסיפה ח"כ קטי שטרית, "כשיש מיצג על ראש המשלה עם ראש כרות, מזה אנחנו מתרגשים, שיש חקירות שאני בעצמי מאויימת". בתגובה לדבריהם, ח"כ רייטן הזכירה: "1800 נרצחים ועדיין 59 חטופים, מזה אנחנו נרעשים", אך ח"כ שטרית נשארה בשלה ובמקום החטופים, ביקשה מרייטן להתייחס למיצג על רה"מ.

משפחות החטופים: "פה מתנהל קרקס פוליטי"

גיל דיקמן, בן דודה של כרמן גת שנרצחה בשבי אמר: "אנחנו קורבנות ההדלפות, שפגעו במו"מ, שפגעו בהחזרת החטופים, והתוצאה שלהן היא חטופים שנרצחו בשבי- 41. עודד ליפשיץ, שנחטף בחיים ולא חזר ואיתי סבירסקי שחטף בחיים ולא חזר, כרמל גת שנחטפה בחיים ולא חזרה- בסך הכל 41".

"מה שקרה - כמו שמירב אמרה, זה שזה מרגע שאנחנו הבנו שאנחנו צריכים להיות בקרב על החטופים גילינו שפה מתנהל קרקס פוליטי, וזה מה שקרה פה היום גם - הכל הפך לקרקס פוליטי, מנסים כאן לפרק את כל מה שמקצועי, כל מה שיכול איכשהו להציל חיים ולהפוך אותו לכאילו שאלה פוליטית, 'האם אתה בצד הזה או בצד הזה', ובאיזה צד אנחנו? אנחנו משפחות החטופים, אנחנו לא בשום צד, אין לנו צד פוליטי מרגע שהפכנו למשפחות החטופים".

"זה משנה לחטופים שבעזה?, לפני שרצחו את החטופים במנהרות שאלו אותם באיזה צד אתם? רק פה אתם מנסים לפלג את הכל וגם לתקוף את כל גורמי המקצוע, את כל שומרי הסף, גם את ראש השב"כ, גם את היועצת המשפטית, כאילו יש שיקולים פוליטיים, לא- אתם אלה ששוקלים שיפוטים פוליטיים", אמר בזעם לסיום.