"אני חושב ש־7 באוקטובר היה יום של קריאת השכמה לכולנו: כשיש פילוג האויב רואה בזה הזדמנות. הוא חושב שנחלשנו ונכשלנו. הם חוגגים על זה! כמה ימים לפני כן, בעצרת לציון 50 שנה למלחמת יום הכיפורים, אמרתי: 'עוד 50 שנה ישאלו היסטוריונים איך הם לא ראו את האסון המתקרב? איך עיניהם טחו מראות?'".
"כל חברה עוברת אבולוציה בתהליכים טבעיים של בירור סוגיות עומק. השאלה היא איך מבררים את אותן סוגיות העומק – האם אתה מגיע לחרמות ולשבירת כלים, או לדיאלוג ולדיון במאמץ אמיתי למצוא פתרון. ויש אנשים שמקיימים דיונים שטחיים בסוגיות אידיאולוגיות עמוקות מאוד, שהגיעו לפרקן בחברה הישראלית.
"על כן אני דורש מהדרג הפוליטי וממנהלי תיבות תהודה למיניהן לגלות אחריות. יש הקצנה בכל הצדדים, יש דברים שלא נתפסים בכיעורם ובגועל שיוצא מהם ובאמוציות שהם מתסיסים. ובסופו של דבר זה יכול להגיע למעשים אלימים ומסוכנים.
"מכאן הצורך שלי ותחושת חובתי היא להתריע בשער, אולי קצת כמו נביאים בימי קדם, אולי כמנהיג ציבור משמעותי שאומר 'תעצרו לפני שיהיה מאוחר מדי'. ויכוחים, הפגנות, שיחות – כל זה לגיטימי כי זוהי רוח הדמוקרטיה. להגיע למקומות של שיח אלים ומסוכן - זאת סכנה גדולה למדינה".
עשרת ימי קדושה
"את נאום ערב יום השואה פתחתי בבקשה שאלה יהיו עשרת ימי קדושה שבהם נשמור גם על ממלכתיות, גם על כבודם של האנשים שהם סמל עבורנו – משפחות שכולות, משפחות ניצולי השואה, משפחות חטופים, משפחות פצועים וכל המגוון העצום, כולם ביחד. הבה נזכור אותם בכבוד הראוי, בלי כל הפוליטיקה".
"אלא שהשיח הציבורי מזכיר את מערכת גורמי השמיים: מסתובבים גורמים שנושאים בחובם נפיצות רבה. חובה לברר אותם לעומק. חוק יסוד החקיקה – גבולות גזרה בין הרשויות, ועדת החקירה הממלכתית, היחסים בין ראש השב"כ לראש הממשלה, ואפילו משפטו של ראש הממשלה. יכול להיות שגם זאת נקודת חיכוך משמעותית שבסוף אפשר לפתור אותה בהסדר כלשהו.
"אם באים אפילו רוני אלשיך ואהרן ברק ואומרים שהגיע הזמן לדון בעסקת טיעון, אז אני חושב שהמערכות שעוסקות בכך צריכות להקשיב להם. הרי בפועל 90% מההליכים הפליליים במדינת ישראל מסתיימים בעסקת טיעון. ואני חושב שהמערכות צריכות לשבת ולדבר כדי למצוא פתרון, אחרת אנחנו מדברים על מהלכים פוליטיים שיימשכו שנים.
"מרוב שאנחנו מתעסקים ב'מיד' אנחנו לא מבינים שבחלק מהמקרים אפשר גם להגיע לפתרונות. ומרוב שאנחנו מתעסקים ב'עכשיו' אין לנו קשב. למשל לעובדה שאנחנו נמצאים לפני אסון אקלימי, או לכך שאנחנו לא עוסקים מספיק בפשיעה בחברה הערבית".
"יש רצון להושיט יד"
"והיום בית המשפט העליון הוא באמת מגוון, יש רצון גדול של מערכת המשפט ברשות הנשיא יצחק עמית להושיט יד ולהגיע לדו־שיח. ואני מעריך את העובדה שיריב לוין בא לטקס ההשבעה האחרון אצלי, והנאומים של עמית, לוין ושלי היו די דומים – שלושתנו דיברנו על הצורך להגיע להסכמות. ואני שב וקורא להם ומציע את שירותיי. דבר אחד ברור: אי־ציות לפסיקת בג"ץ מבחינתי הוא קו אדום בוהק מוחלט".
"ולמרות זאת, צריך לזכור שזה היה ליקוי מאורות כללי בכל דרג, ולכן צריך לחקור אותו בוועדת חקירה ממלכתית. טוב עשה בר שקיבל אחריות וטוב שהחליט לסיים את תפקידו בשבועות הקרובים. אני חושב שהוא גילה יושרה בהחלטתו, ויש לכך חשיבות מנהיגותית וערכית - גם מבחינה פנים־ארגונית וגם כלפי הציבור הישראלי והמשפחות השכולות.
"כעת יש לבחור דמות בעלת כישורים ויכולת מנהיגות שעומדים בתנאי הסף לתפקיד כה חשוב, ויכולת לשקם את הארגון החיוני הזה ולהוביל אותו לפסגות חדשות".
"אני מודע לוויכוח שאי אפשר להתעלם ממנו – על אופן הרכבתה. חוק ועדות חקירה קבע מנגנון שלפיו על שר המשפטים לבוא בדין ודברים עם נשיא בית המשפט העליון. אני מפרש את זה כדיאלוג בין הממשלה לבית המשפט העליון על הרכב הוועדה. לכן יזמתי את המתווה שלפיו כשיוחלט על כינון הוועדה, נשיא בית המשפט העליון יבוא בדין ודברים עם המשנה שלו, נעם סולברג – שמייצגים תפיסות משפטיות קצת שונות – וביחד יעבדו על הרכב הוועדה.
"יש דברים שלא אגיד כדי לא להעלות את המחיר ולא לגרום לנזק, כי אני יודע שבצד השני יושב ארכי־טרוריסט, ארכי־רוצח, עם חבר מרעיו, שמתייחס לכל מילה שאנחנו אומרים. אבל אותי מעניינת רק תוצאה אחת: מה יעזור להחזיר את כל החטופים, לשחרר ישראלים מגיא צלמוות. ומבחינתי כל דבר שאני יכול לעשות בשביל זה – אעשה.
"היום אני יכול להגיד שאת כל מהלך שחרורו של החטוף סשה טרופנוב במקור אני התנעתי בתחילת המערכה, במהלך עקיף, מתוחכם וטוב עם גורמים בעלי השפעה ברוסיה. לאחר מכן זה עבר לפסים רשמיים ופתוחים בין לשכת ראש הממשלה ולשכתו של פוטין. הודיתי לנשיא פוטין על טרופנוב כפי שאני מודה להרבה מנהיגים אחרים.
"אני סבור שצריך ללכת בשיטת 'אקסטרה מיינד' - עוד מיינד, עוד רעיונות, עוד פטנטים, עוד יזמות מצד כל הגורמים בכל העולם, שיביאו בסופו של דבר את החטופים הביתה. ואני מסתכל בעיני המפקדים, בעיני הרמטכ"ל, שאני סומך עליו מאוד ויודע שכל הפעילות המבצעית עכשיו ממוקדת ברצון להחזיר את החטופים. ואני מציע לכולם לא לערער על התפיסה הזאת.
"מצד שני, בדעת הקהל יש שחיקה. יש לנו זירה מורכבת מאוד בעולם ההסברה, ואני מקווה שנראה שינוי מבורך באופן פעולת ההסברה הישראלית. עד כה היא לא הייתה מספיק טובה. היא גם לא הייתה ערוכה לעולם המודרני המדבר איתנו דרך טיקטוק ודומיו. אבל הדבר שמטריד אותי במיוחד זה דאגה לקהילות יהודיות בעולם. שם אני מגלה סדקים בחומה לאחרונה. לכן היה לי חשוב ביום השואה להדגיש שאני מדבר לעם ישראל וליהודי התפוצות. כדי שיידעו שאנחנו חושבים גם עליהם".
"לא אקבל הצדקה לטרור"
"אני מבחין בין הכרעות פוליטיות בחוק הגיוס לבין תהליכים שמתרחשים בפועל ויש לעודד אותם. זה ברור ומובן מאליו ששירות בצה"ל זאת משימה נעלה וקדושה, ואני יודע כמה צעירים בציבור החרדי מתלבטים והיו רוצים למצוא דרך להתגייס – ודאי אלה שלא לומדים בישיבות. השאלה היא אם הולכים בכוח או מוצאים פתרונות.
"לדוגמה, העבודה של צה"ל היום שונה ממה שצה"ל עסק בה במשך עשרות שנים. במשך עשרות שנים צה"ל די טמן את ראשו בחול. חוק טל – היה בו פוטנציאל שינוי דרמטי בחברה החרדית, אבל בג"ץ פסל את החוק, ולדעתי זאת הייתה טעות.
"בעקבות האינתיפאדה השנייה ומלחמת לבנון השנייה צה"ל ומשרד הביטחון לא נתנו תשומת לב מספקת לפתרון שהיום צה"ל מציע, כגון חטיבת חשמונאים - חיי ישיבה לאדם שישרת במדים ביחידות שמתאימות לאורח חייו. אני לא אומר שזה האידיאל, אבל זאת מציאות שאפשר לבנות כדי לשלב חרדים בצבא.
"ובד בבד עם עידוד התהליכים של השתלבות, עלינו לתת חיזוק מרבי לאוכלוסייה המשרתת, לתת תמיכה ותגמול, וכמובן להביא את הסוגיות הללו להכרעה במקום הנכון – בכנסת".
"אבל בסך הכל הדברים של טראמפ על כך שהוא אוהב ישראל וידיד של ישראל הם מאוד משמעותיים, וגם אמירתו שיעשה הכל כדי שלא תהיה פצצה לאיראן היא משמעותית מאוד ומקובלת בעולם. יתר על כן, האמריקאים לא פראיירים – זו מעצמה עם היכולות הכי מפותחות בתבל ועם מחויבות עמוקה שלא יהיה נשק גרעיני בידי האיראנים. אולי כדאי לסמוך עליהם ולתת הזדמנות, כאמור מבלי לאבד קשר עין.
"זה עתה בא אליי עם אמנה שגריר ארה"ב הנכנס מייק האקבי. איש מקסים. הוא ואשתו ג'נט – אוהבי ישראל מושבעים. אגב, זה השגריר השלישי שבא אליי עם האמנה בתקופת כהונתי כנשיא. תומאס ניידס, ג'ק לו, מייק האקבי - שלושה אנשים שונים בתכלית, ושלושתם חדורים אהבת ישראל אדירה שעשו הרבה מאוד למען מדינת ישראל. אנחנו חייבים להבין שארה"ב היא אלמנט מרכזי - אולי המרכזי ביותר – בביטחון ישראל ובמעמדנו בעולם.
"ועוד דבר אסור לנו לשכוח לרגע: בארה"ב יש שתי מפלגות ומערכת פוליטית תוססת, ואל לנו לאבד קשר עין עם אף אחד. אני כל הזמן נפגש עם מחוקקים ונציגים של שתי המפלגות. ותמיד אומר: אהבת ישראל שלכם צריכה להיות מעל לכל מחלוקת. זה בדיוק מה שאמרתי בנאומי ההיסטורי בפני שני בתי הקונגרס שלושה חודשים לפני המלחמה.
"בנאום הזה חזרתי והדגשתי שאם כל חטאת היא הטרור. אני לא מוכן לקבל הסברים שמצדיקים את הטרור. והמלחמה הזאת היא לא רק בזירת הקרב, אלא גם בתודעה העולמית על כך שיש דברים שאסור שהעולם יסבול אותם.
"מה שראינו ב־7 באוקטובר יהדהד לדורות. זה מבחן היסטורי לאנושות כולה, אם היא מוכנה לאסוף את כל כוחותיה ולהבין שיש דברים שאין להם מקום בשום פנים ואופן. אונס, רצח, טבח, שריפה וחטיפה של אזרחים אלה דברים בלתי קבילים בשום קנה מידה".
התרעות פיקוד העורף