סקר יום העצמאות 2025 של "לזר מחקרים" עבור מעריב מציג תמונה מורכבת ומדאיגה על מצבו של האמון הציבורי במוסדות השלטון במדינת ישראל. אמנם חלקים מהציבור מביעים אמון בבתי המשפט, במשטרה ובממשלה – אך ברובו, הציבור מבקר בחריפות את נבחרי הציבור וחושש מהתנהלות הרשויות המרכזיות. הפערים בין המחנות הפוליטיים, רמות הדתיות, קבוצות הגיל והמגדרים – עמוקים ומשמעותיים.
בית המשפט העליון: הפער בין ימין לשמאל – תהומי
56% מהציבור הבוגר בישראל דיווחו כי הם נותנים אמון נמוך בבית המשפט העליון, ורק 40% נותנים בו אמון גבוה. מבחינה פוליטית, הפער בולט במיוחד: 81% ממצביעי הקואליציה מביעים חוסר אמון בבית המשפט, לעומת 69% ממצביעי האופוזיציה שמביעים בו אמון גבוה. פילוח לפי דתיות מציג מגמה דומה: 56% מהחילונים נותנים אמון גבוה בביהמ"ש, אך בקרב חרדים, רק 4% נותנים בו אמון, ו-92% נותנים בו אמון נמוך.
פילוח לפי דתיות מציג מגמה דומה: 56% מהחילונים נותנים אמון גבוה בביהמ"ש, אך בקרב חרדים, רק 4% נותנים בו אמון, ו-92% נותנים בו אמון נמוך. הפערים בגיל ובמגדר פחות מודגשים כאן, אך ניכרת מגמה של אמון גבוה יותר בקרב צעירים מהחברה החילונית והאופוזיציה.
משטרת ישראל: אי אמון חוצה מגזרים, אך שוב – הציבור החרדי והאופוזיציה ביקורתיים יותר
גם משטרת ישראל זוכה לאמון נמוך: 57% מהמשיבים הביעו כלפיה חוסר אמון, ורק 39% אמרו שהם נותנים בה אמון גבוה. הפילוח הפוליטי מראה ש-54% ממצביעי הקואליציה נותנים למשטרה אמון, לעומת רק 32% ממצביעי האופוזיציה. מבחינה דתית, החילונים מובילים בביקורתיות – 66% מהם נותנים למשטרה אמון נמוך, בעוד שבקרב דתיים וחרדים, שיעור האמון גבוה יותר (כ-50%).
חברי הכנסת והשרים: רוב הציבור מעניק ציון נכשל
כאשר התבקשו לדרג את עשיית חברי הכנסת והשרים למען הציבור (בסולם מ-1 עד 10), 53% נתנו ציון נמוך מאוד (1–3) ורק 12% העניקו להם ציון גבוה (8–10). בפילוח פוליטי, מצביעי האופוזיציה הרבה יותר ביקורתיים: 78% מהם נתנו ציון נמוך מאוד, לעומת רק 26% בקרב מצביעי הקואליציה.
גם לפי רמת דתיות ניכר פער: 76% מהחילונים נתנו לח"כים ציון נמוך, לעומת רק 26% מהחרדים. הגיל משחק גם כאן תפקיד – צעירים בני 30–44 בולטים בביקורת (הקבוצה שהעניקה את הציון הנמוך ביותר), בעוד שהמבוגרים נטו לציונים בינוניים או גבוהים יותר.
ראש הממשלה נתניהו: הציבור חצוי – הפערים הפוליטיים והדתיים חדים
כאשר התבקשו לדרג את תפקודו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, 47% מהמשיבים נתנו לו ציון נמוך (1–3), 28% העניקו ציון בינוני (4–7), ו-25% ציון גבוה (8–10). בקרב מצביעי הקואליציה, 48% נתנו לנתניהו ציון גבוה ורק 15% ציון נמוך – לעומת 77% ממצביעי האופוזיציה שנתנו לו את הציון הנמוך ביותר.
מבחינת דתיות: 59% מהחרדים נתנו לראש הממשלה ציון גבוה, לעומת רק 12% מהחילונים. פילוח גילאים מעלה ש-32% מהמבוגרים בני 60+ העריכו את תפקוד נתניהו בציון גבוה, לעומת רק 20% בקרב בני 30–44, שהיו הביקורתיים ביותר (55% ציון נמוך). גם הפילוח המגדרי מצביע על מגמה מעניינת – נשים נטו יותר לביקורת, וגברים היו מעט חיוביים יותר בדירוג.
לסיכום, סקר העצמאות משרטט תמונת מצב ברורה: רוב הישראלים חשים ניכור כלפי מוסדות השלטון, אך זהו ניכור מפוצל – השקפות העולם הפוליטיות, רמות הדתיות, הגיל והמגדר – משפיעות ישירות על עמדות הציבור. בעוד מצביעי הקואליציה, הדתיים והחרדים מביעים יותר אמון בממשלה ובמשטרה, הציבור החילוני והאופוזיציוני מציג עמדות ביקורתיות ופסימיות יותר. הקרע הזה מחדד את אחד האתגרים הגדולים ביותר של ישראל בשנתה ה-77 – השבת האמון בין הציבור למוסדות הדמוקרטיים.