"ואנחנו רואים את המשחק, והוא, בגלל שהוא ישר עם עצמו לגמרי, אומר לי: "את הגומלין תראה לבד" - כאילו אני הולך למות השבוע. ואז אנחנו נשארים ערים כל הלילה ומדברים, רק שנינו. באיזשהו שלב הוא אומר לי, "תראה, אני רוצה שתכתוב על המצבה שלי – עשה כמיטב יכולתו". אני אומר לו "אבא, זה לא משהו". הוא עונה "לא, אתה לא מבין. הדבר הכי טוב שאפשר להגיד על אדם הוא שהוא עשה כמיטב יכולתו". וזה מה שכתוב על קברו".
"התשובה השנייה יותר מורכבת. אני כל הזמן נמצא בתוך הדילמה: מצד אחד אתה רוצה לצרוח, ומצד שני אתה לא רוצה להגיע למצב שאתה נשמע כמוהם. יש את המשפט הזה שאומרים לי: "אם ביבי היה עכשיו ראש האופוזיציה, הוא היה שורף את המדינה". אני לא רוצה עוד ביבי. לא מעניין אותי. אני חושב שזה חלק מהאסון שלנו – הדרך שבה אנחנו מדברים אחד עם השני".
"הדבר הזה שהוא כתב, בנושא הכי קריטי, יש לו רק מטרה אחת - שלא נדבר על קטארגייט. שלא נדבר על זה שמדינה ערבית תומכת טרור שילמה כסף גדול לאנשים הכי קרובים לנתניהו. והסיבה שהם לא רוצים שנדבר על זה היא לא בגללך ובגללי. הסיבה היא כי זה הורג אותם בקהל שלהם. בקהל שלהם לא סולחים על הרעיון שמדינה ערבית תומכת טרור מעורבת בזה. קטארגייט היא הפרשה הביטחונית הכי חמורה שהייתה פה אי פעם".
"יש תהליך כזה שאתה למשפטן הכי מתון שאתה מכיר והוא אומר לך בלתי אפשרי, אני אומר אני אבדוק עוד חוות דעת, בחוות הדעת השביעית שכבר בדקת אנשים שהם ידועים בזה שהם משפטנים רדיקליים, וגם הם אומרים לך לא יהיה נבצרות, אין אפשרות כרגע. והדיון הזה הוא דיון מזיק והמקום הזה שצריך כרגע להוציא מחיינו את בנימין נתניהו זה הקלפי, זה גם נכון לבריאות העתידית של מדינת ישראל כי נצטרך לחיות פה ביחד גם ביום שאחרי".
"והיה איזה שלב שליהי ואני ישבנו ודיברנו, ואמרתי "בואי נפתח את זה", כי יש לנו אפשרות להקל על אחרים בזה שהנושא יהיה בחוץ. אנשים לא ירגישו שזה בושה, אנשים לא ירגישו שאי אפשר לדבר על זה. אני רוצה להגיד משהו שהוא בעיניי יפה על החברה הישראלית. 90% מהאינטראקציות שהיו לי עם ישראלים סביב הבת שלי היו חיוביות, מלטפות ומחבקות. יעלי, כמו הרבה אוטיסטים, אם היא רואה צ'יפס בשולחן אחר, היא תגנוב אותו. עכשיו, הישראלי הממוצע שפתאום מופיעה ילדה ולוקחת לו צ'יפס - הוא לא בעניין".
"והסיבה היא שבסופו של דבר אי אפשר לרמות את כולם כל הזמן, ובעיקר לא את עצמנו. הבעיה של הממשלה הזאת זה לא הפוליטיקה, הבעיה של הממשלה הזאת זה הדבר הקרוי המציאות. ובמציאות העגלה בסופר עולה הרבה יותר, את המלחמה בעזה אתם לא מנצחים, וגם לא הצעתם לחברה הישראלית שום פתרון. וכל מה שאתם עושים זה ממשיכים להגן על השתמטות המבזה הזו בזמן מלחמה, וממשיכים עם המלחמה ולא מחזירים את החטופים ולא מקימים ועדת חקירה. אגב, אחת הסיבות שהממשלה הזאת מחזיקה עכשיו מעמד זה כי הם יודעים שאם יהיו בחירות הם יעופו הביתה ולא יחזרו".
"נכון שיש לנו בעיות, ואנחנו יכולים לטפל בהן. אבל דבר ראשון, צריכה להיות פה מדינה שעובדת בשביל האנשים שמחזיקים אותה בחיים - אנשים שעובדים, משלמים מיסים, משרתים. ושהיא תחזור להיות מה שהיא באמת. זה מה שאנחנו באמת. סתם שכחנו את זה. ולשם כך אנחנו צריכים להגיע לבחירות ולנצח בהן. אני יודע לעשות את זה. זה לא יהיה פשוט, זה לא יהיה קל, זה לא יהיה ביומיים, אבל אני יודע לעשות את זה".