יממה לפני חזרתה של הכנסת מפגרת החגים לעבודה במסגרת כנס הקיץ, ועדת השרים לענייני חקיקה התכנסה היום (ראשון), כאשר על סדר יומה - שורה של חוקים שנויים במחלוקת בתחום המשפט. הצעת החוק הבולטת שבפועל מחזירה את הרפורמה המשפטית אל קדמת הבמה - היא ההצעה לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. 

מדובר בהצעת חוק פרטית, של ח"כ מישל בוסקילה, ממפלגת הימין הממלכתי, כאשר ההצעה מבוססת על המתווה שמקדם זה תקופה יו"ר הימין הממלכתי, גדעון סער. יש לציין כי הרעיון לפצל את תפקיד היועמ"ש הנתמך והמקודם על ידי סער, שר המשפטים לשעבר, עד כה לא זכה לתמיכתו של שר המשפטים המכהן, יריב לוין שהתבטא לגביו בסקפטיות ובספקנות .

אולם, היום נרשם שינוי בהלך הרוח. אחרי דיון סוער ובצל התנגדות היועמ"שית גלי בהרב-מיארה: ועדת השרים לחקיקה בראשות סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין אישרה לקריאה טרומית את הצעות החוק הקובעות כי תפקיד התובע הכללי יפוצל מהייעוץ המשפטי לממשלה. 

יריב לוין, גדעון סער (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
יריב לוין, גדעון סער (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

ועדת השרים החליטה להעביר את ההצעות בקריאה הטרומית, בכפוף לשורה ארוכה של תיקונים שנועדו להגדיר באופן מפורש את סמכויות היועץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי, את דרכי מינויים, ותוך התניית קידום החוק במציאת הסדר שימנע כל חשד להקמת גוף נוסף שינהג באכיפה בררנית.

לפי ההצעה המקורית של ח"כ מישל בוסקילה מהימין הממלכתי, הסמכות בנושאי חקירה והעמדה לדין של נבחרי ציבור תועבר לפרקליט המדינה ותהיה כפופה לאישור של ועדה בת שלושה חברים - שופט עליון בדימוס שימונה על ידי נשיא בית המשפט העליון, יועץ משפטי לממשלה לשעבר שימונה על ידי שר המשפטים, וסנגור מהמגזר הפרטי שימונה על ידי הסנגורית הארצית הראשית.

על פי דברי ההסבר, הצעת החוק "תביא לפתרון בעיית ניגוד העניינים המוסדי והמובנה" בין כפל התפקידים של היועץ המשפטי לממשלה, שמשמש מצד אחד עורך דינה של הממשלה, ומצד שני ראש התביעה הכללית שנדרש להחלטות בשלבים של פתיחה בחקירה והגשת כתבי אישום נגד שרים וראשי ממשלה, עמם יש לו היכרות קרובה מאוד וקשרי עבודה".

דיון ודת חוקה בכנסת - גלי בהרב מיארה (צילום: צילום מסך מתוך ערוץ הכנסת)
דיון ודת חוקה בכנסת - גלי בהרב מיארה (צילום: צילום מסך מתוך ערוץ הכנסת)

ההצעה לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה עולה ברקע ההליך הממשלתי להדחת היועמ"שית, גלי בהרב מיארה, שבינתיים מתעכב מפני שהמשכו כפוף בהשלם הרכבה של ועדת האיתור בראשות השופט בדימוס, אשר גרוניס.

המסר של שר המשפטים  יריב לוין באישור הפיצול - מאותת לבג״צ שאם ימנעו את פיטורי היועצת ויכפו אותה על ממשלה, הדבר יאלץ את הממשלה ללכת לפיצול. במהלך הדיון הטעון והסוער, לוין תקף את היועצצ המשפטית לממשלה וטען: "היועמ"שית נאחזת בקרנות המזבח, היא הייתה צריכה מזמן ללכת הביתה, היא מנסה לסנדל את עבודה הכנסת בכוונה".

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הגיבה היום (ראשון) להצעת החוק שנועדה לפצל את תפקידה, והביעה את התנגדותה הנחרצת לקידום המהלך. לפי בהרב-מיארה, מתעורר חשש כבד כי ההצעה והעיתוי שלה נועדו להשפיע על משפטו של ראש הממשלה וכן על הליכים פליליים מתנהלים נוספים.

"יש להתנגד להצעות ואין לקדמן", נכתב בפתח חוות הדעת מטעמה של בהרב-מיארה, שנכתבה על-ידי המשנה ליועמ"שית ד"ר גיל לימון לקראת הדיון הצפוי בעניין הצעת החוק בישיבה הקרובה של ועדת השרים לחקיקה. בהמשך הובהר: "זאת, מטעמים תהליכים ומהותיים, ובכללם, שמדובר בהצעות המהוות שינוי משטרי שמקודם באופן חפוז, ללא ביצוע עבודת מטה, מבלי להיוועץ בגורמים הרלוונטיים, ומפאת חשש כבד שאלה נועדו לקדם אינטרסים פרסונליים כבדי משקל הנוגעים לקיומם של הליכים פליליים וחקירות פליליות מתנהלים, ולזהותה של התובעת הכללית.

בהתייחסות לחשש כי המהלך נועד להשפיע על הליכים פליליים עומדים של נבחרי ציבור באמצעות מינוי תובעת כללית חדשה נכתב: "טעם מהותי מרכזי להתנגדות להצעות החוק הוא בהיותן בעלות משמעות פרסונלית, משום שתוצאתן המעשית היא החלפת זהותה של התובעת הכללית באופן כמעט מיידי ומינויו של תובע כללי תחתיה על- ידי שר המשפטים. כל זאת, במהלך ניהול משפטו הפלילי של ראש הממשלה, ובעת ניהולן של חקירות פליליות רגישות בעניינם של נבחרי ציבור, ובמקביל לניסיון הממשלה להביא להחלפתה של היועצת המשפטית לממשלה. קיים אפוא חשש כבד לכך שיש בהצעות אלו כדי לקדם אינטרסים אישיים כבדי משקל של נבחרי ציבור המצויים תחת חקירה או שהועמדו לדין, בהם ראש הממשלה".

לסיום הוסיף עו"ד גיל לימון בשם היועמ"שית: "הצעות החוק הן פרסונליות, במובן שהתוצאה המעשית שלהן היא החלפת התובעת הכללית ופרקליט המדינה באופן כמעט מיידי ומינויו של תובע חדש תחתיה, על- ידי שר המשפטים באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט. כל זאת, במהלך ניהול משפטו הפלילי של ראש הממשלה, ובעת ניהול הליכים פליליים רגיש ים בעניינם של נבחרי ציבור נוספים, ובמקביל לניסיון של הממשלה להביא לסיום כהונתה של היועצת המשפטית לממשלה המכהנת. על כן, קיים חשש כבד לקיומם של אינטרסים אישיים בקידום ההצעה לחברי כנסת ולחברים בממשלה שנגדם מתנהלות חקירות פליליות או מתנהלים הליכים פליליים, לרבות ראש הממשלה עצמו".

"ההצעות מבקשות לשנות מן היסוד את מוסד היועצת המשפטית לממשלה, כפי שזה עוצב לאורך עשרות שנים – בחקיקה, בהחלטות ממשלה, בפסיקה, בדו"חות של ועדות ציבוריות-מקצועיות ובמסורת המשפטית שהתגבשה במדינת ישראל. שילוב "כובעיה" של היועצת המשפטית לממשלה, כמי שאמונה הן על התביעה הכללית והן על הייעוץ המשפטי לרשות המבצעת, נועד לאפשר לה לממש באופן יעיל וממשי את תפקידה בשמירה על ש לטון החוק ומשמש ערובה חשובה לכך", נכתב בחוות דעתה של היוע"משית.

לדבריה, "הצעות החוק צפויות להביא להחלשה משמעותית של מערך הייעוץ המשפטי לממשלה ושל מערך התביעה הכללית כאחד, שכן הן פוגעות בהיררכיה של המערכת ויוצרות שתי מערכות נפרדות בעלות סמכויות חופפות בחלקן. בכך תבאנה ההצעות לפגיעה בערובות השלטוניות הבסיסיות והחיוניות ביותר לשלטון החוק, למינהל התקין, למניעת שחיתות ולהגנה על זכויות האדם".

בנוסף לכך טוענת היועמ"שית כי "הצעות החוק, בעיתוי בו הן מועלות, הן חלק מהרפורמה המשפטית – מהלך רחב המכוון להחלשת הערובות לשמירה על העקרונות המשטריים הדמוקרטיים, לשמירה על שלטון החוק ולהסרת מגבלות חוקיות המוטלות על השלטון. מהלך זה כולל דברי חקיקה שכבר אושרו ואשר יש בהם כדי להחליש את עצמאותה של הרשות השופטת, כמו גם דברי חקיקה נוספים המקודמים בימים אלו המתייחסים לרכיבים דמוקרטיים נוספים, כמו חופש העיתונות".