השיחות שאנחנו מקיימים ביממות האחרונות עם מורים וגננות שחוששים להזדהות כדי שלא יאונה להם רע מעבר לפגיעה האנושה בשכרם הדחוק, מכמירות לב ממש. ציבור עובדי ההוראה לגילאי 3-14 הוא מהמוחלשים ביותר במגזר הציבורי.
במשך עשרות שנים הסתדרות המורים הצליחה בכל מאבק שלה לקושש עבורם במשאים ומתנים עיקשים ומאבקים שעשו הרבה כותרות, טלאים טלאים של גמולים, הטבות ותוספות מותנות. אבל משרד האוצר מאז ומתמיד הקשה על עובדי ההוראה ובעד כל תגמול הם נדרשו לתת תמורה משלהם. ציבור העובדים המסור הזה התכופף פעם אחר פעם אבל הפעם, כך נדמה, נשבר שבר גדול במערכת החינוך שאיש לא חזה, גם לא הנהגת המורים.
שני השרים המעורבים במשבר ראויים לציון אפס. העובדות, למרבה הצער, מצויות ברובן לצידו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. הסתדרות המורים אכן כשלה בלזהות את גודל המשבר המתקרב, הגיבה מאוחר מדי לקיצוץ העמוק מדי בשכר המורים ואיבדה את השטח. האוצר לדבריו הציע למורים חלופות לימי החופשה שקיבלו אחרים במגזר הציבורי כפיצוי לקיצוץ האחיד בשכר עובדי המדינה, הצעות שהסתדרות המורים לא נענתה להם בזמן וברצינות הראוייה.
אבל גם אם זה נכון, אנשיו זלזלו במורים כהרגלם אפילו כשבית הדין לעבודה קצב לצדדים זמו להידברות עוד לפני יום העצמאות. הדיונים לא היו רציניים, ההצעות לא היו רציניות ובעיקר היחס. וזה מה שסמוטריץ' ואנשין לא מבינים.
מורה ביסודי או גננת בגן עירייה הן לא עובדות רשות שדות התעופה או חברת החשמל. הקיצוץ האחיד של השכר במגזר הציבורי כדי "לממן את הוצאות המלחמה" (ואת הכספים הקואליציוניים המיותרים והשמנים בכלל זה לשרים ממפלגתו), גוזל מהם 7-8% משכרם החודשי. זאת מכה אנושה לכיס אבל בעיקר ללב.
כחמישית מעובדי ההוראה ב-2024 עזבו את המערכת בשנה שעברה. קצב הכניסה של מורים חדשים איטי הרבה יותר והערכות מדברות על אלפי מורים שחסרים בבתי הספר היסודיים. ההורים מרגישים את הזה היטב, מי יותר ומי פחות. אם ברמת התכנים שמקבלים הילדים בבית הספר וברמתם של ממלאי מקום חסרי ניסיון ותעודות מתאימות. המורות והמנהלות מרגישות את זה בשחיקה בלתי נסבלת שהולכת וגוברת.
סמוטריץ' מאשים את שר החינוך יואב קיש שמגבה את המורים בפופוליזם כדי לקושש כותרות. קיש הוא אכן מהכושלים שבשרי החינוך בכל הנוגע לטיפולו הלא קיים במשבר כח האדם במערכת החינוך, אבל קיש זיהה גם אם באיחור את הסנטימנט של עובדי ההוראה ואת תחושתם הקשה שהפעם המדינה זרקה אותם סופית מתחת לגלגלי האוטובוס וזה לא פחות חשוב מהצעות פרקטיות לפתרון המשבר.
ראוי שבמשרד האוצר יבינו סוף סוף את גוגל אחריותם למעמד המורה השביר כל כך בישראל וינהגו בכבוד כלפי המורים והגננות במקום להשתלח במנהיגיהם ולהסיט את הציבור נגדם.
סיבת המשבר הנוכחי, הפיצוי לעובדי ההוראה על הקיצוץ בשכם שנאלצו לספוג כמו שאר עובדי המגזר הציבורי, היא קטנה לעומת משברי עבר במערכת החינוך. אבל ההשלכות שלה מאז'וריות משום שהן תופסות את מערכת החינוך היסודית ולגיל הרך באחת השעות הקשות בתולודותיה.
חסרה באנשים, שחוקה ועייפה ובעיקר רעבה לכבוד מינימלי מצד הממשלה. העובדות כבר לא חשובות במקרה הזה. המוזיקה שיוצאת מלשכת שר האוצר חייבת להשתנות ועליו ליישר פקידיו להבין את גודל השבר. במקום להרצות לציבור בפוסטים אינסופיים מי צודק, עליו להיות חכם. והוא מתיימר להיות אדם חכם. אם עובדי ההוראה יקרים לליבו כמו שהוא טוען, שיפתח את הלב. לא רק את הכיס.