בעוד הלחימה בעזה והחזיתות הצפוניות ממלאות את כותרות העיתונים, דיפלומטיה חרישית אך נחושה מתרחשת הרחק מאור הזרקורים – ביבשת אפריקה. סגנית שר החוץ, ח"כ שרן השכל, חזרה השבוע מביקור רשמי בגבון, שם השתתפה בטקס ההשבעה של הנשיא בריס קלוטייר אוליגי נגאמה, ונפגשה עם בכירי המדינה – מראש הממשלה ועד סגן הארכיבישוף.
"זו הפעם השנייה שאני פוגשת את הנשיא נגאמה", סיפרה השכל בראיון ל"מעריב". "הייתה התרגשות גדולה סביב הביקור, משום שלא זכור להם ביקור בדרג ממשלתי מישראל בגבון לפני כן. הם מעריכים את זה מאוד". השכל מוסיפה כי אנשי גבון רואים בישראל שותפה רצינית, "לא רק מדינית אלא גם רוחנית, וברובד הרגשי, הציבור בגבון אוהד גדול של ישראל, במיוחד בקרב הקהילות הנוצריות".
לאורך ביקורה נפגשה עם שרי החוץ, המשפטים, התקשורת, וסגן ראש הממשלה – סביב הרחבת שיתופי הפעולה של ישראל וגבון בחקלאות, טכנולוגיה, אנרגיה ובריאות. לדבריה, "ישראל מביאה יתרון יחסי עצום – טכנולוגיה פורצת דרך, ובעיקר נכונות לפעול במקומות שמדינות אחרות נרתעות מהם. זה win-win לתעשייה וליחסי החוץ: גם קידום תעשייה ישראלית וגם בניית קשרים שמייצרים עוגן דיפלומטי".
מעבר לאינטרסים כלליים אלה, מאחורי הדברים רוחשת מטרה דחופה יותר. "יש לנו אינטרס ברור מאוד – גיוס תמיכה בזירה הבינלאומית, בעיקר באו"ם", מדגישה השכל. "בזמן שישראל נלחמת בשבע חזיתות שונות, התמיכה של מדינות אפריקה יכולה להשפיע ישירות על הלגיטימציה הבינלאומית שלנו". היא מזכירה מדינות כמו מלאווי וליבריה, שעומדות לצד ישראל למרות לחצים אדירים. מדינות כמו קטר ורוסיה מציעות להן מענקים, השקעות וטובין – במטרה לקנות השפעה, ולהרחיקן מישראל או לדחוק אותן לעמדה ניטרלית.
במקביל, השכל מצביעה על תחרות גוברת מצד שחקנים עוינים. איראן, חיזבאללה וגורמים פרוקסי נוספים פועלים באפריקה ומנסים להעמיק את אחיזתם. לדבריה, בסומליה פועל ארגון אל-שבאב בתמיכה איראנית, במדינה שנמצאת על ציר ימי אסטרטגי שמזין את תעשיית הדגה והבקר העולמית. "אם איראן שולטת שם, ההשלכות יגיעו גם אלינו".
קיומם של ארגוני טרור באפריקה, מוסיפה השכל, גורם לכך שהאלימות שאירעה בישראל בשביעי באוקטובר היא דבר יומיומי במקומות כמו ניגריה וסומליה. "חטיפות, הצתות, רציחות המוניות – כל זה קורה שם מדי שבוע. אם אנחנו לא נהיה שם, אחרים יתפסו את המקום. ואלה לא יהיו בני ברית שלנו". ישראל, לדבריה, חייבת לעקוב מקרוב ולפעול באופן יזום, כדי לשמור על אהדת המדינות באפריקה – לפני שגורמים עוינים יצליחו להסיט אותן נגדנו.
השכל מדגישה כי לאפריקה יש תשתיות חיוניות – משאבים טבעיים, מינרלים ונתיבי מסחר – שישראל זקוקה להם. "אם ישראל לא תהיה נוכחת – אחרים ימלאו את החלל". לצד זאת, היא מצביעה גם על אינטרס מדיני מובהק: השפעה בזירה הבינלאומית. "יש מדינות כמו דרום אפריקה ואלג'יריה שפועלות נגדנו. לכן חשוב שנבנה שותפויות אמיתיות. כל קול נוסף באו"ם משנה". לדבריה, ביבשת שיש בה עשרות מדינות החברות באו"ם, גם תמיכה ממדינה קטנה יכולה להיות בעלת השפעה.
בנוגע למערכת היחסים הרחבה בין היבשת למדינות שונות, אמרה: "אפריקה עוברת תהליך של עצמאות, במיוחד לאור ההיסטוריה הקשה שלה עם הקולוניאליזם. אנחנו מתייחסים למדינות האלו כשותפות שוות, ולא כאמצעי או פלטפורמה". למרבה המזל, בחלק ממדינות אפריקה שוררים רגשות חמים כלפי ישראל. לדבריה, רגשות אלה נובעים גם מהפעילות של ארגונים הומניטריים ישראליים: "הם חופרים בארות, מספקים סיוע רפואי ומים, והדגל הישראלי מתנוסס על הפרויקטים האלה. זו דיפלומטיה שמבוססת על עשייה".
היעד אינו מפת מדינות שחותמות על נורמליזציה במכה אחת, אלא תהליך איטי ומדוד של בניית יחסים. כפי שהשתמע בשיחה עם השכל, נראה שאין כוונה לייצר בריתות אזוריות רחבות או אפקט דומינו מהיר. במקום זאת, מדובר בבניית שותפויות מדינה אחר מדינה – מתוך כוונה ליצור נוכחות ישראלית יציבה, רלוונטית ומשפיעה ביבשת כולה. "יש מדינות שאנחנו עומדים איתן מתחת לפני השטח, ומקווים לעשות את זה לפומבי בעתיד", אומרת השכל. מאחורי הקלעים, לדבריה, פועלת תוכנית אסטרטגית רחבה, שבה שגרירויות ישראליות שאחראיות במקביל על ארבע מדינות כל אחת. "הדיפלומטים שלנו עובדים לעיתים תחת אש – והם מביאים תוצאות, גם אם לא תמיד אפשר לפרסם אותן".
בסיום השיחה השכל מעירה שהציבור הישראלי כמעט ואינו מודע למה שמתרחש באפריקה. התחושה הרווחת בישראל, לדבריה, היא שמדובר באזור רחוק ולא רלוונטי – אך בפועל, מדובר בזירה שיש לה השפעה ישירה על הביטחון, הכלכלה והלגיטימציה הבינלאומית של המדינה. "אם ישראל לא תהיה שם – מישהו אחר יהיה", אשר לא בהכרח ירצה בטובתנו.