"זה מנוגד לחוק": שמחה רוטמן מתייחס לעימות עם עינב צנגאוקר

יו"ר ועדת חוקה שמחה רוטמן התייחס לעימות הסוער עם אם החטוף: "אין דבר כזה לקרוא לסרבנות בזמן מלחמה". על מתווה הגיוס לחרדים אמר: "גם אם הממשלה תגייס את מועצת גדולי התורה לגולני, תקראו לזה חוק השתמטות"

לוגו 103fm צילום: באדיבות 103FM
עימות בין עינב צנגאוקר ושמחה רוטמן בוועדת חוקה, חוק ומשפט | צילום: ערוץ הכנסת

"אמרתי בקול רם וברור שאין דבר כזה לקרוא לסרבנות בזמן מלחמה. אסור לי ואני לא יכול לאפשר את זה בוועדה, זה מנוגד לחוק. ברור שכשמקבלים צו באים ומוציאים, כך פועלים שכניי, ידידיי ומשפחתי, וכך כתוב בחוק. אין אדם נתפס בצערו, אני לא שופט את עינב", אמר בפתח השיחה.

לאחר מכן התייחס למתווה הגיוס לחרדים: "אנחנו פועלים לייצר את המסגרות המתאימות כדי שהחרדים יוכלו להתגייס", אמר. "במהלך הרבה שנים החרדים היו באופסייד באירוע הזה, והדבר הזה צריך לעבור תיקון. יש היום שעת כושר לייצר את המציאות הזאת. כמה ממשלות שהיו פה בישראל בשעת כושר דומה או שונה, פספסו".

עימות בין עינב צנגאוקר ושמחה רוטמן בוועדת חוקה, חוק ומשפט | צילום: ערוץ הכנסת

"הגעתי למסקנה וכל אדם בר דעת יודע זאת – גם אם הממשלה תעביר חוק שבמסגרתו כל חברי מועצת גדולי התורה יתגייסו לגולני, תקראו לזה חוק השתמטות. מזה כבר התייאשתי. כשהממשלה הזאת העבירה את אותו חוק שהעבירה הממשלה הקודמת, אתם קראתם לו אז 'חוק השוויון בנטל', ועכשיו הוא הפך ל'חוק ההשתמטות'", אמר רוטמן. "הדבר הזה דורש תהליך, אם נעשה אותו בצורה לא נכונה הוא ייכשל, ואם נעשה אותו בצורה נכונה, הוא יוביל לשילוב", הוסיף.

בהמשך השיחה התייחס יו"ר ועדת החוקה לחוק שבא להגביל מימון עמותות על ידי מדינות זרות: "זו לא צביעות, זה הדבר הכי נכון והגיוני. מדינת ישראל חייבת להיות מדינה ריבונית שלא נותנת למדינות אחרות לבחוש במדיניות שלה. כל מדינות העולם מתמודדות עם הניסיונות של מדינות אחרות להתערב להן בבחירות או בחברה האזרחית שלהן".

לדבריו, "יש במדינת ישראל 20,000 עמותות פעילות, מתוכן יש 200 שמקבלות מימון זר. כשאתה עובר על רשימות השמות שם, רואים את הגופים, העמותות שמתערבות בפוליטיקה הם בסגנון 'בצלם' ו'שוברים שתיקה'. מאוד ברור שתחומים של פילנתרופיה ושיתוף פעולה מדעי בכלל לא באירוע, מדובר על מעורבות פוליטית של מדינות זרות בענייננו".

הוא הגדיר את אותו מימון כ'הזיה': "יש ויכוח במדינת ישראל על הרפורמה המשפטית, ועדיין יש. לממשלה יש מדיניות בנושא הזה, זה לא סוד. לה אסור על פי חוות דעת של היועצת המשפטית להוציא כסף כדי להסביר אותה, אבל לממשלות זרות מותר לשפוך כסף אדיר כדי לומר למה היא לא טובה".

רוטמן תומך מאוד בחוק פיצול תפקיד היועמ"ש לשניים. "בהסכמים הקואליציוניים של הממשלה הקודמת שהיו תוך כדי ההליכים של ראש הממשלה הנוכחי, הופיע פיצול תפקיד היועץ. אף אחד לא חשב, לא יאיר לפיד ולא גדעון סער שפיצול התפקיד קשור איכשהו למשפטו של נתניהו. גם התקשורת לא חשבה. למה? כי באמת אין שום קשר", אמר.

גלי בהרב-מיארה
גלי בהרב-מיארה | צילום: פלאש 90

"גם יאיר לפיד לא מצליח להבין מה הקשר. אני חושב שזה הפתרון הנכון. זו יועצת משפטית שמשתמשת בכל הכובעים שלה כדי לפגוע בממשלת ישראל. היא רוצה שכל עצה שלה תהיה מחייבת ובלתי ניתנת לערעור, יכול להיות שזה שכנע אנשים שהתלבטו, ועכשיו גלי בהרב-מיארה הדגימה להם בצורה עמוקה את הבעיה".

תגיות:
גיוס מילואים
/
שמחה רוטמן
/
עינב צנגאוקר
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף