"המגמה שבה ישראל ותורכיה מוצאות את עצמן כיריבות מרות איננה חדשה וכנראה הולכת ומתעצמת," אומרת אורון בפתח הראיון. "זה מצער, אבל זה המצב." לדבריה, הנושא הסורי מהווה נקודת חיכוך משמעותית בין המדינות, אך ייתכן שגם מצד ישראל קיימת גישה מחמירה כלפי תורכיה.
התמיכה המשמעותית שא-שרע קיבל מהתורכים, שאפשרה לו לצאת מאידליב ולכבוש את סוריה, יצרה כבר אז הבנה בישראל שתורכיה מגבירה את מעורבותה באזור. השאיפות האזוריות של תורכיה תחת שלטונו של ארדואן מדאיגות את ישראל, אף שאורון מציינת כי אולי היה אפשר לנווט את השיח בין המדינות בצורה פחות לעומתית.
"אנחנו מדברים על משהו מבית היוצר של האחים המוסלמים עם אוריינטציה בהתאם, אבל זה לא בהכרח אמור להיות משהו נורא ואיום כלפי ישראל," היא מסבירה. עם זאת, היא מדגישה שישראל צריכה להיות זהירה וחשדנית, במיוחד לאור היחס של הממשל הסורי החדש למיעוטים כמו העלווים והדרוזים. לדברי אורון, נקודת החיכוך המרכזית היא שתורכיה רוצה לראות "סוריה אחת מאוחדת תחת שלטון א-שרע", והיא מחויבת לעזור לו, כולל בבניית מחדש של הצבא הסורי. מנגד, ישראל מודאגת מגורל הדרוזים ומיעוטים אחרים, מה שיוצר פער גדול בין המדינות.
"האידיאולוגיה של ארדואן היא להגן על מוסלמים באשר הם. ובעיניו הפלסטינים הם דוד, ואנחנו – גוליית"
כשנשאלה האם המצב עלול להדרדר עד כדי התנגשות צבאית, במיוחד לאור התקריות האחרונות בשמי סוריה, אורון ממהרת להבהיר: "קודם כול, ישראל ותורכיה אינן מדינות אויב. יש הרגשה של לעומתיות ועוינות, אבל תורכיה, חלילה, לא מוגדרת כמדינת אויב." היא מזכירה כי בשנת 1949 תורכיה הייתה המדינה המוסלמית הראשונה שהכירה בישראל, וכי היחסים היו קרובים עד תחילת שנות האלפיים.
אורון מציינת כי היחסים התדרדרו משמעותית בעקבות אירוע המרמרה, ומאז נעו במסלול של עליות וירידות. "האידיאולוגיה של ארדואן היא להגן על מוסלמים באשר הם. ובעיניו הפלסטינים הם דוד, ואנחנו – גוליית," היא מסבירה. מלחמת עזה הנוכחית החריפה את המתיחות באופן חסר תקדים. "המלחמה הזאת שונה בכל היבט אפשרי," אומרת אורון. "אנחנו נמצאים במלחמה ממושכת, מדממת עם תוצאות קשות והרסניות בעיניהם. ככל שהמלחמה נמשכת, זאת הרטוריקה, וזה גם מה שמתקבע בתודעה".
לדעתה, גם אם תהיה הפסקת אש בעזה והתחלה של הסדר, "ייקחו כמה שנים טובות עד שנוכל לשקם טיפה את היחסים." היא מוסיפה שיכולת התמרון מול ארדואן מוגבלת מאוד, אלא אם תשתנה הגישה בישראל לגבי הסדר עם הפלסטינים.
"ארדואן בא כדי לשנות את תורכיה - והצליח"
אורון מתארת את ארדואן כאדם "עוצמתי מאוד, נוקשה מאוד," עם דוגמה ברורה לאסלאם פוליטי. "הוא בא כדי לשנות את תורכיה, והוא הצליח. להבנתי, הוא שינה את ה-DNA של תורכיה," היא טוענת. במשך כמעט 25 שנה, ארדואן שינה את המשטר באופן טוטאלי וביטל את הפרדת הרשויות, מחזיק "סמכויות של נשיא-על שאני לא יודעת אם יש כדוגמתו ברחבי עולם".
היא משווה אותו לטראמפ בכך ששניהם באו "לשנות את סדרי בראשית," ושניהם "קמפיינרים בלתי נלאים, אוהבים לעמוד על הבמות... חדים מאוד עם הרבה עוצמה ולא מייחסים חשיבות לכללים".
למרות המתיחות, אורון סבורה שיש להמשיך ולשמר ערוצי קשר ושיח עם תורכיה. "אם נוכל להגיע לנקודה של 'דקונפליקשן' – מניעת הסלמה, כפי שעשינו עם הרוסים בסוריה, זה יהיה טוב מאוד," היא אומרת. אורון מודה שלא נחזור למערכת היחסים שהייתה לפני שנות האלפיים, אך טוענת שאם תהיה הנהגה חדשה – בישראל, בתורכיה או בשתי המדינות – תיתכן הערכה מחודשת של היחסים. בינתיים, היא מציעה להתמקד בתיאום למניעת הסלמה ובשמירה על ערוצי קשר בסיסיים בין המדינות.
התרעות פיקוד העורף