"הקיום של ניר עוז במקום שהוא נמצא, קילומטרים מהגבול, חשוב לא רק לחברי הקיבוץ אלא חשוב ברמה הלאומית. יש לנו חיבוק מהעם שמגיע להתנדב, לנקות, לארגן, להוציא משם את הזוועה. אבל הלב של הממשלה הוא קשוח, למה אנחנו צריכים להזמין את ראש הממשלה אלינו? הוא לא יכול להבין שהוא צריך לבוא לניר עוז אחרי ה-7.10? האמת שאני כבר לא רוצה שהוא יבוא".
"על האופנוע עם החוטפים בדרך לעזה חשבתי איך המדינה בגדה בנו, חוויית ההפקרה של הממשלה זולגת גם לתחום החקלאי: פעם הייתי נוסע 3 פעמים בשנה בכל העולם כדי להפיץ את הידע החקלאי שיש לנו. אבל היום אני לא נוסע בכלל, כי מישהו חושב שזה לא חשוב".