סא"ל (במיל') עו"ד מוריס הירש, חוקר המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושף היום (חמישי) בפני "מעריב" בניתוח מקיף את האבסורד העמוק ביחסי הסחר בין ישראל לרשות הפלסטינית. מצד אחד, הרשות מקדמת קמפיין BDS עולמי נגד ישראל, ומצד שני, היא נהנית ממיליארדי שקלים כתוצאה מסחר עמה. במחקר לא מצוין מה היא העלות הכספית שמשקיעה הרשות הפלסטינית ב-BDS.
אולם הנתונים על הקשר בין הרשות לישראל, המבוססים על הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הפלסטינית עצמה, מדברים בעד עצמם: למעלה מ-55% מהיבוא הפלסטיני מגיע מישראל וכ-90% מהיצוא הפלסטיני נמכר לישראל. משמעות הדבר היא שהכלכלה הפלסטינית תלויה באופן כמעט מוחלט בקשרי המסחר עם ישראל, בעוד הנהגתה קוראת להחרמתה בזירה הבינלאומית.
לפי נתונים שהתקבלו ממשרד האוצר בתגובה לבקשת חופש מידע, בשנת 2022 העבירה ישראל לרשות הפלסטינית כספי מע"מ בסכום אדיר של 2,820,050,880 שקלים. גם בשנת 2023, למרות מלחמת "חרבות ברזל" המתמשכת, הסכום עמד על 2,726,435,028 שקלים. זאת בנוסף למס הכנסה ששולם על ידי עובדים פלסטינים בישראל, שהסתכם בכ-188,157,211 שקלים בשנת 2022 וירד לכ-123,326,523 שקלים בשנת 2023. "הרשות הפלסטינית פועלת לפי האמרה 'גם רצחת וגם ירשת'", קובע הירש במחקרו. "מצד אחד, הרשות מקדמת פעולות BDS, ומצד שני, אותה רשות הרוויחה כמעט 3 מיליארד ש"ח מסחר עם ישראל".
המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון הציג תוכנית תלת-שלבית להתמודדות עם התופעה. בשלב הראשון מוצע להדגיש את היקף הסחר בין ישראל לרשות הפלסטינית ולהעביר מסר תקשורתי ברור בנושא. בשלב השני יש להבהיר את "מחיר ההפסד" - מה יקרה לכלכלה הפלסטינית אם ישראל תחליט להחרים סחורות פלסטיניות. בשלב השלישי מציע המרכז לנתק את הקשרים הכלכליים בין ישראל לשטחי הרשות.
תופעה מטרידה נוספת שעולה מהמחקר היא השימוש בשטחי הרשות הפלסטינית לעקיפת חרמות. מאז הכריזה טורקיה על חרם מסחרי על ישראל בתחילת מאי 2024, הסחר בין טורקיה לשטחי הרשות זינק ב-1,200%. לפי הדו"ח, נוצרה "עסקה מעגלית" המאפשרת לטורקיה להמשיך לסחור עם ישראל דרך הרשות הפלסטינית.
מצב זה מוביל לכך שטורקיה יכולה להציג בפני העולם תמונה של חרם מוחלט על ישראל, בעוד שבפועל הסחר נמשך, גם אם בהיקפים מצומצמים יותר. בה בעת, ישראל מפסידה פעמיים - גם בתדמית הבינלאומית וגם בהעברת מיסים לרשות הפלסטינית במקום שיישארו בקופת המדינה.
לפני מתקפת ה-7 באוקטובר 2023, למעלה מ-100,000 עובדים משטחי הרשות הפלסטינית עבדו בישראל, ועשרות אלפים נוספים עבדו ביישובים הישראליים ביהודה ושומרון. מאז המתקפה, יש איסור או צמצום משמעותי בכניסת עובדים מהגדה לישראל. הירש טוען במחקרו כי "אם ישראל לא רק תפסיק את כניסת העובדים אלא גם תצמצם את הסחר עם שטחי הרשות הפלסטינית עד כדי איסור מוחלט, הנזק לכלכלה הפלסטינית יכול להיות עצום ויוביל להאטה כמעט מוחלטת בתוכנית החרם".
המחקר מסכם כי "מאחר שמאמצים אחרים לעצור את תוכנית החרם לא הניבו את התוצאה הרצויה על הרשות הפלסטינית, יש לבחון כלים ודרכי פעולה חדשים." המרכז הירושלמי מציע לשקול אסטרטגיה מסחרית חדשה שתציב מחיר אמיתי לפעילות ה-BDS ותחייב את הרשות הפלסטינית לבחור: המשך פעילות החרם או המשך קיום יחסי מסחר עם ישראל.