לפי נתונים שהתקבלו ממשרד האוצר בתגובה לבקשת חופש מידע, בשנת 2022 העבירה ישראל לרשות הפלסטינית כספי מע"מ בסכום אדיר של 2,820,050,880 שקלים. גם בשנת 2023, למרות מלחמת "חרבות ברזל" המתמשכת, הסכום עמד על 2,726,435,028 שקלים. זאת בנוסף למס הכנסה ששולם על ידי עובדים פלסטינים בישראל, שהסתכם בכ-188,157,211 שקלים בשנת 2022 וירד לכ-123,326,523 שקלים בשנת 2023. "הרשות הפלסטינית פועלת לפי האמרה 'גם רצחת וגם ירשת'", קובע הירש במחקרו. "מצד אחד, הרשות מקדמת פעולות BDS, ומצד שני, אותה רשות הרוויחה כמעט 3 מיליארד ש"ח מסחר עם ישראל".
המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון הציג תוכנית תלת-שלבית להתמודדות עם התופעה. בשלב הראשון מוצע להדגיש את היקף הסחר בין ישראל לרשות הפלסטינית ולהעביר מסר תקשורתי ברור בנושא. בשלב השני יש להבהיר את "מחיר ההפסד" - מה יקרה לכלכלה הפלסטינית אם ישראל תחליט להחרים סחורות פלסטיניות. בשלב השלישי מציע המרכז לנתק את הקשרים הכלכליים בין ישראל לשטחי הרשות.
מצב זה מוביל לכך שטורקיה יכולה להציג בפני העולם תמונה של חרם מוחלט על ישראל, בעוד שבפועל הסחר נמשך, גם אם בהיקפים מצומצמים יותר. בה בעת, ישראל מפסידה פעמיים - גם בתדמית הבינלאומית וגם בהעברת מיסים לרשות הפלסטינית במקום שיישארו בקופת המדינה.
לפני מתקפת ה-7 באוקטובר 2023, למעלה מ-100,000 עובדים משטחי הרשות הפלסטינית עבדו בישראל, ועשרות אלפים נוספים עבדו ביישובים הישראליים ביהודה ושומרון. מאז המתקפה, יש איסור או צמצום משמעותי בכניסת עובדים מהגדה לישראל. הירש טוען במחקרו כי "אם ישראל לא רק תפסיק את כניסת העובדים אלא גם תצמצם את הסחר עם שטחי הרשות הפלסטינית עד כדי איסור מוחלט, הנזק לכלכלה הפלסטינית יכול להיות עצום ויוביל להאטה כמעט מוחלטת בתוכנית החרם".
התרעות פיקוד העורף