"אני תמיד אומרת – גיא שלי וכל החטופים עדיין לא בבית, סימן שלא עושים את כל המאמצים, זה קודם כול", המשיכה. "מעבר לזה, אני אמא של גיא, וזו באמת כבר תקופה כל כך ארוכה שהילד שלי לא חזר אליי. אני מנסה לא לאבד את התקווה כי אנחנו צריכים להיות חזקים. אנחנו חייבים להיות חזקים – שהילדים יחזרו, שהם יחזרו למשפחות חזקות. וזה לא פשוט בכלל כי זו כבר תקופה ארוכה. הגוף שלנו בסטרס תמידי, אנחנו דואגים 24/7. המצב של גיא ואביתר, ממה שאני יודעת, הוא נוראי. יש לנו את טל ועומר שחזרו, והם מספרים מה הם עוברים – על התת־תנאים שהם נמצאים בהם, וזה מטריף את הדעת".
על הסרטון שבו נראה גיא עם אביתר, צופים בטקס השחרור של עומר שם־טוב: "עומר לא האמין שיעשו את זה לגיא ולאביתר. התחושה שהם נתנו להם שם – שהם עומדים לצאת יחד איתם. הבאיסו אותם במשך שבועיים. לא בא לי לשמוע 'הותר לפרסום', לא בא לי שחייל אחד שלנו ייפגע יותר. כבר אי אפשר להכניס שום כאב יותר, לשמוע שום צער בשום מקום – וזו הדאגה שלי, זה הפחד שלי, ה'הותר לפרסום'".
על מצבה האישי העידה: "מחזיקה חזק, כי אין לנו שום פריבילגיה לא להחזיק חזק ולעשות הכול שגיא יחזור – כדי שיהיה לו בסיס חזק להבריא. מבחינה גופנית, אני ממשיכה בכל הכוח, מחכה לגיא ומשתדלת להיות כמה שיותר בריאה – אבל הגוף מגיב. אין לנו קשר אישי עם ראש הממשלה. יש לנו את הקשר ברגע שהוא מרים לנו טלפון, ברגע שיש לנו פגישה שקובעים איתנו – אבל זה לא על תקן יומיומי, ולא גם שבועי. ואני תמיד אומרת: אני לא צריכה את השיחות האלה, הן לא מעניינות אותי, הן לא מרגשות אותי".
אני תמיד אומרת – יש לנו דנ"א אחד, והוא שאנחנו ערבים אחד לשני. וזה מה שאני מצפה מהמדינה שלי, כי אני רוצה לגדל פה עוד נכדים, שאנחנו נמשיך להיות ערבים אחד לשני – ושיחזירו את החטופים".
התרעות פיקוד העורף