היחסים בין ראשי ממשלת ישראל לנשיאי ארה"ב ידעו גם מורדות לאורך השנים, אבל ב־50 השנים האחרונות קשה להצביע על תקופה שבה ארה"ב עשתה מהלכים גדולים במזרח התיכון ואנחנו לא היינו אפילו מעודכנים. עכשיו טראמפ משרטט מזרח תיכון חדש, בלעדינו.
גם בימים שבהם סערו הגלים בין וושינגטון לירושלים, הקפידו ראשי ממשלת ישראל להדגיש שאנחנו בת הברית היציבה והנאמנה ביותר של ארה"ב באזור. השבוע הבהיר טראמפ שיש לו כבר בני ברית יקרים מאיתנו.
טראמפ מאוד לא אוהב לחלק כסף, ועוד פחות מזה למי שלא עושה את דברו. נתניהו כנראה צופה את פני העתיד הזה וכבר הצהיר השבוע שכדאי "שניגמל מהסיוע האמריקאי". רק לא ברור מאיזה מקורות הוא מתכוון לממן את הגמילה.
ישראל מתכווצת
גם בעין לא מקצועית ובלתי מזוינת קשה שלא להבחין שצדודיתו של נתניהו הולכת ומצטמקת בשבועות האחרונים. תסתכלו עליו ותראו אותנו. מעמדנו כמעצמה אזורית הנתמכת בידי המעצמה העולמית הגדולה – הולך ומצטמק גם הוא.
בעודנו במלחמה בשבע חזיתות פתוחות, נטש אותנו טראמפ בחזית התימנית, הוא הולך להכרה בשלטון המפוקפק בסוריה, תוך כדי שהוא פורש שטיח אדום לנשיא טורקיה, המפוקפק לא פחות. הוא במו"מ מתקדם מול איראן ומנהל קשר עצמאי עם חמאס. מה שמכונה בעברית פשוטה: הוא לא סופר אותנו.
הוא משאיר את נתניהו להתכתש לבדו מול החות'ים, להשתעשע ברעיונות של תקיפה באיראן, ולא ברור איזה מרחב הוא יותיר לו לשלוח את בנינו לדמם במגרש החול של עזה. נתניהו אכן משתעשע ברעיון של תקיפה באיראן, ומדבר על כך בלי הרף. אבל אי אפשר לדמיין שתקיפה כזאת תצא לדרך ללא ברכתם של האמריקאים. אם לבסוף יהיה פיצוץ במו"מ – אין ספק שחיל האוויר שלנו יהיה מוכן.
אם ועד שזה יקרה, יצטרך נתניהו להסתפק בחזון המלחמה המתמדת בעזה. כבר בימים הקרובים יהיה צה"ל ערוך להרחבת הפעולה ברצועה. רובו של הצבא הסדיר כבר הוחלף במילואים בקווי התעסוקה המבצעית, והוא עומד מוכן ואחרי נוהל קרב לקראת פעולה רחבה וחסרת תוחלת בעזה. אבל גם ברצועה לא ברור מה מרחב התמרון שיותיר לו טראמפ.
אחרי השנתיים האחרונות יש מעט דברים שעוד גורמים לי להשתאות. לשמוע השבוע את הנשיא האמריקאי מודיע על מחויבותו להשבת כל החטופים, ובאותו זמן את ראש ממשלת ישראל אומר לפורום פצועים: "ייתנו עשרה חטופים – בסדר, ניקח" – שמט לי את הלסת. זה היה רגע מזוקק של אמת. נתניהו באמת מאמין שהוא עושה לחטופים טובה שהוא מסכים לקבל אותם בחזרה, ובלבד שיאמרו לו תודה, לו ולרעייתו.
מי שיכול להושיע אותנו הוא כוכב הריאליטי המכהן כנשיא ארה"ב. עם תשוקתו הבלתי נגמרת להצהרות ולכיבודים, ועם חלום לפסוע לבניין עיריית אוסלו לקבל את פרס נובל, טראמפ יכול היום לחסוך מאיתנו את המלחמה המיותרת בעזה, ואולי גם לחלץ את 20 הנשמות המעונות שנותרו בידי חמאס. הוא הכוח היחיד שיוכל לכופף את נתניהו לעשות את הדבר הנכון, ואז נברך כולנו על בחירתו של דונלד בן פרד טראמפ.
הכותב הוא הפרשן הצבאי של חדשות 13