לדברי ד"ר הר-צבי, "העסקאות הכלכליות חסרות התקדים בהיקפן שהנשיא טראמפ חתם במהלך ביקורו בסעודיה, בקטר ובאיחוד האמירויות, משקפות הלכה למעשה את תפיסת עולמו ומדיניותו - כלכלה והסכמים תחילה. אולם תהיה זו החמצה אם ההתבוננות על תוצאות הביקור תהיה מהפריזמה הכלכלית בלבד. לעסקאות שנחתמו יש משמעויות רחבות בהרבה, גם בהקשרים המדיניים ולא פחות חשוב במימדים הביטחוניים-צבאיים.
למעשה, יש להן הקרנות על המערכת הגלובאלית בכללותה, ובודאי האזורית. אם עסקאות הענק, בייחוד בתחומי הנשק, הטכנולוגיה, האנרגיה והגרעין יתממשו, ולו באופן חלקי, בודאי אם במלואן, יש בכך כדי להפוך את השותפות בין ארה"ב למדינות המפרץ לברית עמוקה, באופן שיקרין על התחרות הגוברת בין ארה"ב לסין. מעבר לכך, מדובר במסר ישיר לאיראן, בייחוד בשעה שוושינגטון וטהראן דנות באפשרות לחתום על הסכם גרעין 2.0, בדבר המחוייבות הגוברת של ארה"ב לביטחון מדינות המפרץ. זאת, גם אם באופן פורמאלי לא נחתמה ברית הגנה בין ארה"ב לסעודיה, כפי שדרש בזמנו יורש העצר הסעודי והמלך המיועד, מוחמד בן סלמאן".
"לכאורה מדובר בהתפתחות חיובית ביותר עבור ישראל, שעשויה במעלה הדרך להפיק תועלת מהידוק מכלול שיתופי הפעולה בין ארה"ב למדינות המפרץ. חיוניות מערכת הקשרים בין ישראל למדינות ערב הומחשה לא אחת מאז פרצה מלחמת חרבות ברזל, כפי שגם בא לידי ביטוי בשתי התקיפות שאיראן ביצעה נגד ישראל בשנה שעברה. עם זאת, בטווח הזמן המיידי בולט הפספוס של ישראל, שכן דומה כי מעולם הנורמליזציה לא היתה כל כך ברת השגה, ועדין כל כך רחוקה.
דומה, כי ראש הממשלה נתניהו החמיץ את ההזדמנות לנצל את ביקורו של טראמפ בסעודיה כדי להוביל מהלך לסיום המלחמה ולהחזרת כל החטופים, באופן שככל הנראה היה סולל את הדרך לקידום תהליכי הנורמליזציה עם בית המלוכה הסעודי. בתרחיש כזה יותר מסביר להניח, כי החלום למפגש פסגה היסטורי בין טראמפ ליורש העצר הסעודי ולנתניהו, ואולי אף בהשתתפות נשיא סוריה אחמד א-שרע, היה מתגשם ופורץ את הדרך למזרח תיכון חדש".
"העובדה שישראל לא היתה שותפה לחגיגת העסקאות והמפגשים המדיניים, ובאופן סמלי הנשיא טראמפ אף דילג מעליה ולא ביקר בה, בניגוד להתנהלותו לפני כשמונה שנים, כאשר לאחר ביקורו בסעודיה הגיע באופן ישיר לישראל, יש בה כדי להמחיש את הסדקים שנפערו במערכת היחסים בינו לבין נתניהו. במענה לשאלה האם הוא מאוכזב מנתניהו, טראמפ ניסה לעמעם את המחלוקות ולגלות אמפטיה והשיב כי ראש הממשלה נמצא בסיטואציה קשה.
אך מעשית הפערים בין השניים גלויים לכל ובאו לידי ביטוי בשבועות האחרונים בשורה של סוגיות בהן ניכר כי נתניהו הופתע מההחלטות שהתקבלו בוושינגטון, בייחוד בכל הקשור למשא ומתן עם איראן, להסכם עם החות'ים ולמגעים הישירים עם חמאס. טראמפ גם חוזר ומדגיש את המצב ההומניטארי הקשה בעזה ואת הצורך למצוא לכך פתרון.
למגמות אלו עלולות להיות הקרנות על ההבנה של מדינות האזור כי הן יכולות לקדם עסקאות והסכמים עם הממשל האמריקני מעל לראשה של ישראל. יש לכך משמעויות רבות לגבי מעמדה האזורי של ישראל, שכן מן הסתם ככל שתתחזק התחושה כי גישתו של טראמפ שונה מזו של נתניהו, הדבר עלול לכרסם בתפיסה, כי הדרך לוושינגטון עוברת בהכרח דרך ירושלים".
"בשורה התחתונה, ניכר כי רכבת ההסכמים האזוריים, בהובלת הנשיא טראמפ, כבר יצאה מהתחנה ולעת עתה ישראל פספסה את ההזדמנות להעלות עליה ולהשתלב בתהליכים אזוריים היסטוריים משני מציאות ברחבי המזרח התיכון. בהתאם לאימרה כי את הכסף סופרים במדרגות, ישראל חייבת לנצל את התנאים המדיניים שנוצרו בעקבות ביקור טראמפ, כדי לתרגם את ההצלחות הצבאיות המרשימות בכל זירות המערכה להפקת רווחים אסטרטגיים.
מהצד האחר, החמצה נוספת והחלטה על המשך המלחמה, בתקווה שהלחץ הצבאי הגובר יוביל את חמאס להתגמש בדרישותיו, עלולה להתחוור כטעות הרת גורל עבור 58 החטופים שנותרו בידי החמאס, להוביל את ישראל לבידוד מדיני, להעמיק את הפערים עם הממשל האמריקני ולערער את מערכת היחסים האסטרטגית עם מדינות ערב".
"המציאות משתנה לנגד עינינו, וכדי לא לפספס גם את התחנה הבאה, צריך להתאים את המדיניות לשינויים שמוביל הנשיא טראמפ. נוכח זאת, נדרש מראש הממשלה, להוביל מהלך לסיום המלחמה. החלטה זו תאפשר בראש ובראשונה להחזיר את 58 החטופים, כמטרת העל הדחופה והחשובה ביותר. במישור הרחב יותר, סיום המלחמה יאפשר לישראל להעמיק את התיאום ושיתופי הפעולה עם מדינות ערב, בכלל זאת כדי לגבש ביחד תוכנית לשיקום רצועת עזה ולעיצוב חלופה שלטונית לחמאס. דרך זו תאפשר לישראל למקד את מירב המאמצים והתשומות בהתמודדות עם האיום האיראני הרב-מימדי, ובראש ובראשונה למנוע ממנה להשיג נשק גרעיני. החמצה נוספת עלולה להיות בכיה לדורות".