יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן התייחס בעקיפין למידע שפורסם לראשונה בעיתון מעריב, לפיו פרקליט מחוז דרום ארז פדן מתנגד לקידום אישום מחבלי הנוח'בה ברצח עם, אלא מעוניין להאשים אותם לפי חוק העונשין וסדר הדין הפלילי הקיימים כעת. 

במהלך הכנס השנתי של הג׳רוזלם פוסט בניו-יורק, אמר רוטמן: "דיברו הרבה מאוד על הקונספציה ועל היציאה מהקונספציה אחרי ה-7 באוקטובר. העולם המשפטי עדיין נמצא בקונספציה של ה-6 באוקטובר".

מחבלי נוח'בה (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)
מחבלי נוח'בה (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)

לדבריו של רוטמן, "מי שמנסה לשפוט את מחבלי הנוח'בה במערכת הרגילה לא יצא מהקונספציה. מי שלא מעמיד לדין ומגיש כתבי אישום על הסתה לרצח-עם שמתבצעת לא רק בעזה ובקרב החמאס אלא במסגדים כאן באיזור ניו יורק, לא יצא מהקונספציה. חייבים להתעורר".

כזכור, לפני כשבוע וחצי פורסם במעריב כי לפי גורמים בוועדת חוקה וכן על פי גורמים במשרד המשפטים, ישנן שתי מניעות בקידום החוק. המניעה הראשונה הינה המניעה המדינית. על פי מידע שהגיע ל"מעריב", ראש הממשלה בנימין נתניהו אוסר על קיום דיונים פומביים בחוק – שמטרתו הסופית הינה לגזור עונש מוות על מחבלי הנוח'בה שהשתתפו בטבח.

קיבוץ רעים לאחר הטבח (צילום: יוסי זמיר, פלאש 90)
קיבוץ רעים לאחר הטבח (צילום: יוסי זמיר, פלאש 90)

לאחר האיסור של ראש הממשלה, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה סירבה לקיים גם דיונים חסויים בחוק. "היועצת המשפטית לממשלה פשוט המציאה הנחיה מדינית. לאחר ששר המשפטים יריב לוין הבהיר לה כי האיסור הוא על קיום דיונים פומביים, החלו להתקיים הדיונים החסויים בוועדת חוקה", אומר גורם בכיר ל"מעריב".

התנגדותו של נתניהו נובעת מחשש לחיי החטופים המוחזקים בידי חמאס, אך ועדת חוקה מגבשת את קווי היסוד המנחים לחקיקה בדיונים חסויים בכדי שיהיה ניתן לקדם את החוק במליאה במהירות ברגע שהדבר יהיה אפשרי מבחינה מדינית.

בלשכת ראש הממשלה בחרו שלא להתייחס לדברים. המניעה השנייה הינה התנגדות בפרקליטות למהות אותה מבקשים שמחה רוטמן ויוליה מלינובסקי לקדם, התנגדות אותה מוביל מי שעומד בראש מערך התביעה נגד הנוח'בות – פרקליט מחוז דרום ארז פדן.

רוטמן ומלינובסקי מעוניינים לקדם העמדה לדין של מחבלי הנוח'בה בעבירה של רצח עם בהרכב שיפוטי מיוחד. לעומתם, פדן מעוניין להעמיד לדין את המחבלים בעבירות "הקלאסיות", של רצח, אונס וכדומה. פדן הוא זה שעומד בראש ההתנגדות לקידום עבירת רצח עם כעבירה היחידה בגינה יועמדו לדין מחבלי הנוח'בה.

שמחה רוטמן (צילום: חיים גולדברג פלאש 90)
שמחה רוטמן (צילום: חיים גולדברג פלאש 90)

החוק של רוטמן ומלינובסקי מקדם הרכב שיפוטי מיוחד שיהיה יכול לסטות מדיני הראיות ומסדרי הדין המקובלים "בין השאר בשים לב לצורך בהגנה על נפגעי העבירה ובני משפחותיהם, בהקלה על שמיעת ראיות בהליכים מרובי נאשמים, בצמצומם של הליכי ביניים והליכים מקדמיים, בפומביות הדיון ובהנגשתו לקהלי יעד שונים בארץ ובעולם, ובנקיטת ההליכים ביעילות במטרה לעשות צדק".

החוק גם משנה את הערעור על עונש מוות שייגזר על מחבלי הנוח'בה. החוק של רוטמן ומלינובסקי מפנה אל החוק למניעת רצח עם, שם העונש בגין רצח עם הוא אחד – מוות. כעת, מחבלי הנוח'בה ובניית התיקים נגדם בפרקליטות מחוז דרום מטופלים לפי העבירות הרגילות בחוק העונשין.

המורכבות של אירועי השבעה באוקטובר מעלים קושי בהוכחה של מעשים ספציפיים של מחבלי הנוח'בה. החוק החדש של רוטמן ומלינובסקי שנדון בדיונים החסויים, אליו פדן מתנגד, נותן פתרון לקשיים הללו. ראשית, יהיה מספיק להוכיח כי מחבל נוח'בה השתתף באירועי השבעה באוקטובר בשביל לגזור עליו עונש מוות – ללא צורך להוכיח את פרטי הזוועות שביצע.

בנוסף, החוק, במידה ויעבור, ישדר את המסר הנצרך כי אירועי השבעה באוקטובר לא היו "עוד עבירה" בספר החוקים הישראלי – אלא רצח עם כלפי העם היהודי. גורמים בכירים בכנסת, בממשלה ובמשרד המשפטים אישרו למעריב את הפרטים. מטעם הפרקליטות נמסר בתגובה רשמית: "שקר".