“אנסה לשפוך אור על אישיותו של יאיר גולן כפי שאני מתרשם ממנה על פי התקשורת ומפגישה אחת שנפגשתי איתו”, פותח גרוזברד. “ניכר שיאיר מזדהה עמוקות עם משפחתו וערכיה. אביו נמלט בשנת 1935 מגרמניה הנאצית ושירת בצבא כאלוף משנה. בצעירותו שימש ראש מועצת קן בתנועת הנוער העובד והלומד. הוא עבר את מבדקי הטייס בצבא אבל בחר ללכת לצנחנים בעקבות אחיו ששירת ביחידה. הוא התקדם בצנחנים ובשנת 1997 נפצע בהיתקלות עם חוליית מחבלי חיזבאללה סמוך למוצב סוג’וד, אולם חרף הפציעה המשיך לפקד ולנהל את הקרב נגד המחבלים".
"מבט על יאיר עד לשלב הזה מגלה אדם אמיץ שדבק בערכי חינוכו וצועד בעקבות בני משפחתו. יאיר הקים משפחה ויש לו חמישה ילדים. זאת עוד אבן בפסיפס אישיותו שמצביע על היותו איש משפחה וקבוצה ופחות אינדיבידואל שגיבש לו בבגרותו את דרכו העצמאית", הוסיף ד"ר גרוזברד.
כאן, אומר גרוזברד, ניתן לראות את הקונפליקט שמלווה את גולן לאורך השנים: “מעניין שמי שספג את ערכי הנוער העובד והלומד מזדהה עם מתנחלי חברון ומנסה לעזור להם כמו גם מפעיל ‘נוהל שכן’ בניגוד לפסקת בג”ץ. הרושם הינו שיאיר, כמי שלא נפרד מקבוצתו ולא פיתח עצמי נפרד, מזדהה עם המתנחלים שעליהם נדרש להגן כמו גם עם חייליו הזדהות מלאה עד כדי עימות עם מפקדיו. כבר כאן רואים את ההזדהות עם מי שנראה לו כקורבן עד כדי התרסה אל מול הסמכות. אכן קרבה רגשית חזקה אצל רובנו מכל עמדה פוליטית".
"הפוליטיקה אינה אלא בבואה של אישיותו, שבה כפי שאמרנו מצד אחד הוא מזדהה עם החלשים ומצד שני מלא כעס על הסמכויות. כעס זה ניכר גם בשפת גופו ובדיבורו. יאיר כמובן מדבר על עצמו, קשריו עם משפחתו, יתכן ששם נמצא המקור לתחושת החולשה האישית ושימור הכעס החבוי לאורך השנים", הוסיף.
לבסוף, גרוזברד משתף מהמפגש האישי שהיה לו עם גולן: “בפגישה האישית שהייתה לנו הוא דיבר על אמונתו שיש להיפרד באופן פיזי מהפלסטינים. כשהשבתי לו שהיפרדות זאת לא הצליחה לא בדרום ולא בצפון ואף לא בחומה שבנינו במזרח – דומה שלא הייתה לו תשובה. אבל אני בהחלט התרשמתי מקיבעון מחשבתי והעדר גמישות בולט. התחושה הייתה שהוא מצטט משנה עתיקה יותר מאשר חשיבה רעננה. גם זה כנראה קשור לקושי לגבש עצמי נפרד וחשיבה עצמאית".
התרעות פיקוד העורף