מלבד ארה"ב, קטאר מייצרת קשרי תלות כלכליים רחבים עם מדינות חזקות נוספות בזכות היותה היצואנית השלישית בגודלה בעולם של גז מונזל, אחרי רוסיה ואיראן, ולכן אין לה כמעט תחרות בעולם המערבי. את הסכמי ייצוא הגז שלה היא מורחת על פני 30 שנה בשביל לייצר תלות ארוכת טווח, ואת והשותפות שלה היא בוחרת בקפידה, ובהן מדינות אסטרטגיות עבורה כמו סין, גרמניה, צרפת, הולנד, איטליה ואחרות. הנחיצות שלה בעולם האנרגיה הפכה להיות המגן הטוב ביותר שלה,
כאשר מסתכלים על המכלול, ברור כי קטאר היא מדינה מוגנת גם בלי צבא אפקטיבי. היא תוכל לאבד מעוצמתה וחסינותה רק אם אחת משלוש הטבעות תיסדק, וכרגע אין סימנים לכך. להיפך, קטאר פורחת בתוך כאוס ושואבת כוח מסכסוכים בהם היא יכולה לשמש כמתווכת.
הדיון הציבורי הרחב על ההתמודדות הישראלית מול קטאר חייב להביא בחשבון את מקורות העוצמה שלה ואת המגבלות הישראליות שמקשות לבודד אותה, לאיים עליה, או אפילו לבקר אותה בגלוי. על כן, ישראל חייבת לאמץ אסטרטגיה שמזהה את כל אחת מטבעות ההגנה הקטאריות ופועלת לתמרן בתוכן או לסדוק אותן.
התרעות פיקוד העורף