כיצד שחרור החטופים יסייע לישראל להחליש את איראן?

לדברי ד"ר הר-צבי, "האמירות מצד שני הצדדים לאחר המפגש האחרון שהתקיים שלשום ברומא, כי השיחות היו רציניות וחלה בהן התקדמות מסויימת, ממחישות כי הן ארה"ב והן איראן מעוניינות בהסכם גרעין 2.0. לשתי המדינות ברור מה עלול להיות המחיר של כישלון השיחות, שהתחדד עוד יותר בימים האחרונים על רקע הפרסומים ב-CNN, לפיהם ישראל החלה להיערך לביצוע תקיפה באיראן. בשלב זה די ברור כי הן הממשל האמריקני והן המשטר האיראני שואפים להימנע מהיגררות לתרחיש של הסלמה. למעשה, הנשיא טראמפ אומר זאת מעל לכל במה אפשרית, כי הדרך הדיפלומטית היא המועדפת עליו כדי למנוע מאיראן לפתח נשק גרעיני".

"לצד זאת, בימים האחרונים נחשפו בפומבי פערים משמעותיים בין הצדדים, כאשר גורמי ממשל הבהירו כי הם דורשים למנוע מאיראן להפסיק להעשיר אורניום בשטח המדינה. מדובר, לעת עתה, בסלע המחלוקת העיקרי שנחשף בין המדינות. בתגובה, שר החוץ האיראני, עראקצ'י, הבהיר בפשטות את העמדה האיראנית: אפס נשק גרעיני – יש הסכם, אפס העשרה – אין הסכם. מדובר בקו אדום של מנהיג איראן, שלא יסכים לדרישה להימנע מהעשרה, שלמעשה מחזירה את פרוייקט הגרעין שנים רבות אחורה, וגם מונעת מאיראן את זכותה להעשיר אורניום לצרכי שלום לרמה של 3.67% כמדינה החתומה על האמנה למניעת תפוצה גרעינית (NPT).

"מעבר לכך, עבור המנהיג הצלחתה של איראן למצב עצמה כמדינת סף גרעין צבאי, הינה נדבך חיוני בתעודת הביטוח שלה. מכל מקום, לעת עתה, הרושם הוא כי מדובר בחלק מהמו"מ, ולא בעמדות שנועדו להוביל לקריסת המגעים. ביטוי לכך ניתן לראות בדברים של עראקצ'י, כי ההצעות שהועלו על-ידי עומאן מייצרות פוטנציאל מסויים להתקדמות בהמשך הדרך".

"המגעים עם איראן הינם ביטוי לתפיסה האסטרטגית הרחבה של הנשיא טראמפ השואף לקדם הסכמים ולבצע עסקאות כלכליות עתירות ממון על פני מהלכים צבאיים. עסקאות העתק שחתם במהלך ביקורו במפרץ, הנאמדות בטריליוני דולרים, ממחישות את הרווחים שהוא יכול להפיק, ולכן סביר כי אין לו רצון לסכן הישגים אלו במערכה צבאית מול איראן, שעלולה להידרדר להסלמה אזורית רחבה. יותר מסביר להניח כי טראמפ שמע ממנהיגי סעודיה, קטר ואיחוד האמירויות את החשש שלהם מההשלכות של מהלך צבאי כנגד איראן.

"בהקשר זה, עפ"י מספר פרסומים בתקשורת האמריקנית, השיקול הכלכלי היה אחד המניעים המרכזיים שהובילו את טראמפ לחתום על הסכם עם החות'ים, הן בשל ההוצאות הצבאיות הגדולות והן בשל התוצאות המוגבלות של התקיפות והמשך הפגיעה בסחר בים האדום. יתרה מכך, יתכן כי השינויים שבוצעו בימים האחרונים במועצה לביטחון לאומי נועדו לחזק את קולם של אלו שדוגלים בגישה מתונה יותר ונאמנים לתפיסתו של טראמפ".

"מכאן עולה, כי אופציה של תקיפה אמריקנית אינה נראית אפשרות ריאלית בעיתוי הנוכחי. באשר לאופציה של תקיפה ישראלית, הרי לשם כך סביר כי נדרש לפחות אור ירוק מהנשיא טראמפ, ויש סימני שאלה רבים באשר לנכונותו לאפשר זאת, בודאי כל עוד המו"מ נמשך. הפרסומים על הכנות בישראל לתקיפה אמנם משרתים את הלחץ שטראמפ מעוניין להפעיל על איראן, אולם נראה כי מכאן ועד מתן אור ירוק לישראל הדרך עדין ארוכה".

"היעד האסטרטגי העליון של ישראל הוא להחליש את איראן ולהבטיח כי לא תוכל להשיג נשק גרעיני. בהנחה שלעת עתה, המו"מ בין ארה"ב לאיראן הוא המשחק המרכזי, ישראל צריכה לפעול לתיאום עמדות עם הממשל האמריקני, בייחוד על רקע הסדקים שנראה שנפערו לאחרונה בין הנשיא טראמפ לראש הממשלה נתניהו. אלו באו לידי ביטוי, בין היתר, בפתיחת המו"מ עם איראן, בהסכם עם החות'ים ובמגעים עם חמאס שהובילו לשחרורו של עידן אלכסנדר.

"לשם כך, ישראל צריכה להבטיח כי מרכיבי ההסכם יתנו מענה לדרישות הסף, ובכלל זאת בכל הקשור להגבלת יכולת העשרת האורניום, לפירוק תשתיות, להוצאת האורניום המועשר לרמות גבוהות מחוץ לתחומי איראן, למתן היתר לפיקוח חודרני של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, ועוד. לצד זאת יש להבטיח כי ההסכם יתמקד גם במערך הטילים הבליסטיים של איראן ובהמשך התמיכה בחגורת האש מסביב לישראל".

"במקביל, ישראל צריכה להמשיך ולפתח אופציות נוספות להתמודד עם האיום הרב-מימדי מצידה של איראן. לשם כך, נדרש ממנה, בראש ובראשונה, לפעול לסיום המלחמה בעזה ולהחזרת 58 החטופים, כמטרת העל המיידית והחשובה ביותר. הדבר יאפשר לישראל למקד את מירב התשומות והיכולות בהתמודדות עם איראן, ויסלול את הדרך להעמקת הברית האזורית עם מדינות ערב, תוך קידום תהליכי הנורמליזציה ההיסטוריים עם סעודיה".