"עזוב זה אבוד", כך אמר לסער אחד מבכירי משרד המשפטים לפני מספר חודשים כשעדיין ניסה לבחון האם יש דרך לגשר על הקרע חסר התקדים בין הממשלה ליועצת המשפטית שלה. "היא החליטה ללכת עד הסוף", הוסיף אותו בכיר. סער כתב: "נזכרתי בדבריו אמש כשקראתי את 'חוות הדעת' הקיצונית של היועצת המשפטית לממשלה (נכתבה על ידי המשנה לימון) שאסרה על כל מעורבות של ראש הממשלה בהליך בחירת ראש שירות הביטחון הכללי".
השר טען כי חוות הדעת מתעלמת מהוראות חוק השב"כ עצמו. "באופן לא מפתיע נעדר מ'חוות הדעת' דיון בסעיפי חוק השב"כ עצמו. למשל - סעיף 3 (א) לחוק הקובע ש'ראש השב"כ ימונה בממשלה לפי הצעת ראש הממשלה'. כך נפקד גם הדיון במשמעותה היסודית של הקביעה שבסעיף 4(ב) לחוק לפיה 'ראש הממשלה ממונה על השירות מטעם הממשלה'".
"מכל מקום, כל משפטן מתחיל יודע כי ניתן 'לנטרל' את ניגוד העניינים הנטען באמצעים מידתיים הרבה יותר מפסילת מעורבות ראש הממשלה 'בכל דרך שהיא' במינוי ראש הארגון הביטחוני החשאי עליו הוא ממונה לפי חוק. למשל - יכולה הייתה היועצת המשפטית לקבוע שראש השב"כ החדש לא יעסוק כלל בחקירה זו", כתב השר.
"ההצעה להעברת סמכות המינוי לידי שר אחר שמה ללעג ולקלס את הוראותיו המפורשות של החוק, מהן התעלמו בהרב-מיארה ולימון", כתב סער והוסיף: "זאת ועוד. בלי קשר לשאלה מי השר שיביא את ההצעה לממשלה - 'חוות הדעת' כבר קובעת מראש, כי 'ספק אם ניתן יהיה למנות לתפקיד את האלוף זיני'".
בסיום כתב סער: "הכנסת נבחרה על ידי העם. הממשלה מכהנת מכוח אמון הכנסת. המשך החלשתם הופך את ישראל לקריקטורה של משטר דמוקרטי. יועצת משפטית לממשלה שפועלת בהתמדה ובגלוי לשיתוק יכולות ביצוע של הממשלה ולהפלתה אינה משמשת כיועצת משפטית. זה מכבר היא ראויה לתואר נכבד אחר לכהונתה בפועל: יו"ר האופוזיציה".