"לא נותרה עוד כל דרך פעולה משפטית אחרת, מלבד קביעת הנבצרות התפקודית, לשם ההגנה המתחייבת על שלטון החוק, על אמון הציבור ברשויות השלטון, על עקרון השוויון בפני החוק ועל הכללים האוסרים על נבחרי ציבור לפעול במצב של ניגוד עניינים בתפקידם הציבורי", כתבה הולץ לכנר ליועמ"שית.
לעמדתה של הולץ לכנר, "הסמכות לקביעת נבצרות תפקודית של ראש הממשלה מעוגנת כעקרון חוקתי שמטרתו להגן על הדמוקרטיה, באותם מצבי קיצון חריגים ונדירים ביותר, כפי המקרה שלפנינו, בהם חותר ראש הממשלה תחת יסודות עצם קיומה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית".
הולץ לכנר טוענת כי הסמכות הינה "בדומה לעקרון "הדמוקרטיה המתגוננת" העומד ביסוד הוראת סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת, המונע השתתפות בבחירות של רשימות ומועמדים אשר במטרותיהם ובמעשיהם יש משום שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית
"לפיכך, היות וראש השב"כ, אשר מתוקף אחריותו כמי שעומד בראש השירות, מעורב בניהול החקירות באופן אישי והחלטות עקרוניות בעניין מהלכי החקירה מובאות לאישורו, הרי שלסיום כהונת ראש השב"כ עלולה להיות השפעה ממשית על התנהלות החקירות", סיכמה הולץ לכנר את שנקבע בפסק הדין על ניגודי העניינים של נתניהו.
לדבריה, "בכך דורס ראש הממשלה במכוון את שלטון החוק, חותר תחת סדרי שלטון ומשפט, פוגע פגיעה אנושה בעקרון השוויון בפני החוק ובאמון הציבור בנבחרי הציבור וברשויות השלטון ובכך עצם המשך כהונתו בתפקיד הציבורי מסכנת סכנה ממשית את המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל. לפיכך: כגודל חציית הקווים האדומים כך גודל המעשה המשפטי המתחייב למניעתו - קביעת נבצרות תפקודית לאלתר".
על פי עמדתה של קבוצת "מבצר הדמוקרטיה" המיוצגת על ידי הולץ לכנר, החלטתו של נתניהו למנות את זיני "תוך ביזוי והתעלמות מוחלטת מפסק דינו של בית המשפט העליון ותוך ביצוע פעולה שלטונית הסותרת חזיתית הוראה מפורשת של הייעוץ המשפטי לממשלה, אשר ניתנו יום קודם לכן, מעידה על אובדן דרך מוחלט ועל ליקוי מאורות של ראש הממשלה, באופן המחייב נקיטה בפעולה הקיצונית של הוצאתו לנבצרות תפקודית".
הטיעון הוא כי "התנהלות זו של ראש הממשלה מעידה כי הוא פועל בכוונת מכוון לפגיעה בשלטון החוק ולחתירה תחת מוסדות המשטר הדמוקרטי וכי הוא אינו מכבד ואינו רואה עצמו כפוף עוד לרשות השופטת ולגורמי אכיפת החוק במדינת ישראל. התעלמותו מהרשות השופטת כגורם מרסן ומאזן בדמוקרטיה הבנויה על שלושת רשויות השלטון, מהווה פגיעה אנושה ובלתי הפיכה ביסודותיה הגרעיניים של הדמוקרטיה ובעקרונותיה הבסיסיים של שיטת המשפט הישראלית, ועל כן לא נותר עוד אלא לעשות שימוש בסמכותך לפי חוק-יסוד: הממשלה ולקבוע כי נבצר מח"כ נתניהו להמשיך ולשמש בתפקיד ראש ממשלה".
בהמשך, הולץ לכנר נתנה מספר דוגמאות בהן טענה כי נתניהו הפר את הסדר ניגוד העניינים שלו. כך הולץ לכנר ציינה את תצהירו של ראש השב"כ רונן בר לפיו נתניהו פעל בכדי לדחות את משפטו באמצעות חוות דעת של ראש השב"כ, טענה אשר הוכחשה על ידי נתניהו. בנוסף מציינת הולץ לכנר את העובדה שנתניהו השתתף בהצבעה על שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים וכי הוא פועל באופן אישי לקידום הצעת החוק לפיצול תפקיד היועצת המשפטית לממשלה.
"החובה המשפטית לקבוע את נבצרותו התפקודית של ח"כ נתניהו להמשיך לכהן בתפקיד ראש הממשלה התגבשה באופן מוחלט כעת, נוכח שלל הפרותיו הן את הסדר ניגוד העניינים והן את הוראות היועצת המשפטית לממשלה בכללותן. מסקנה זו מתחייבת בשים לב לכך שכפי שהראנו במכתבנו זה, שתי הנחות היסוד, עליהן התבסס בית המשפט העליון בדחיותיו החוזרות ונשנות את העתירות לקביעת נבצרות בעבר, אינן עומדות עוד", נכתב ליועמ"שית.
הולץ לכנר הבהירה כי בשורת פסקי הדין, בהן נדחו עתירות של חברי קבוצת "מבצר הדמוקרטיה" לקביעת נבצרות תפקודית של נתניהו, בית המשפט העליון הסתמך על הנחות היסוד כי ראש הממשלה מקפיד על עמידתו בהסדר למניעת ניגוד עניינים שנערך בעניינו - וכי היועצת המשפטית לממשלה מעדכנת באופן שוטף, כדין וכנדרש את ההסדר למניעת ניגוד עניינים חברי קבוצת "מבצר הדמוקרטיה" הבהירו ליועמ"שית כי לאור כל הנטען, "מתחייב כי תכריזי בדחיפות עליונה, שאין דחופה ממנה, על נבצרותו התפקודית של ח"כ נתניהו מלהמשיך ולשמש בתפקיד ראש הממשלה".