״אין ספק שיוזם הכנס, מקרון, מנצל את חולשתה העכשווית של ישראל בהקשר הבין לאומי, שכן 147 מדינות קראו להכיר ‘בפלסטין עצמאית’ והוא מבקש לעלות כאן על גל הצלחה גם לשם האדרת שמו", ציין אלעד. "הכנס הצרפתי שיקדים את ועידת האו”ם, ושיכלול כמה מאות נציגים ערבים, יהודים ואחרים, נועד להבטיח שכמה שיותר מדינות יאותו להכיר בפלסטין כמדינה שתקום לצד ישראל, והציפייה מראשי המדינות תהיה שיעשו צעדים מעשיים כגון פתיחת שגרירות או קונסוליה בשטחי איו”ש".
אלעד ציין כי לקריאתו של מקרון יש גם משנה סדורה, לכאורה, הכוללת ארבעה תנאים להקמת המדינה הפלסטינית – אך לדבריו מדובר במהלך בעייתי ובעיקר פופוליסטי.
בנוגע לשאלת המניעים, טען אלעד כי מקרון מונע משיקולים פנימיים צרפתיים לא פחות מאשר שיקולים גאו-פוליטיים: ״ראשית, מדוע זהו דווקא מקרון העומד בראש יוזמה זאת, שגם סעודיה הצטרפה אליה כשושבינה? הלחץ הערבי-אסלאמי בצרפת נותן את אותותיו והרצון להחניף לאזרחיו הערבים והמוסלמים מציב את הנשיא הצרפתי בראש הפורום למען הפלסטינים שהופך באחרונה לבון טון".
עוד הוסיף: "מקרון גם מנסה לנצל את המלחמה בעזה ויקרא ליישום פתרון שתי המדינות וסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני ‘כדי לעצור את ההרג’, מטרה שאיש לא יתווכח עימו עליה. בין לבין הוא ידרוש גם את שחרור החטופים והמשך הסיוע ההומניטרי".
״לישראל יש סיבות רבות לתקוף את היוזמה. אם יגיע בכלל נציג רשמי כלשהו של ישראל לכנסים הללו, הוא ודאי יטען את הטענות הקלישאתיות ש’מדינה פלסטינית תיכון רק בהמשך למשא ומתן בין ישראל לרשות הפלסטינית’, וש’מדינה פלסטינית רגילה עלולה לסכן את ביטחון ישראל’, ומייד יהסו אותו באי הועידה בטענה ‘שישראל איננה מעונינת במשא ומתן’ שכן בשנים האחרונות היה נתק מוחלט בין הצדדים".
הוא ציין: "אבל אין ספק שהפרטים ‘השוליים’ הללו לא יעניינו איש מהתומכים ביוזמה. הדבר מורגש מאוד. מדינות העולם רוצות לאפשר הקמת מדינה פלסטינית והן סבורות כי העיתוי כיום הוא אופטימלי".