הוא נשאל אם הנושא יכול לשנות את המשוואה ואת דרך ההתמודדות איתה ואת היוזמות הבינלאומיות לפתרון שתי המדינות ואת המאמצים הערביים, ועודה ענה: "אגיד לך משהו אסטרטגי בנוגע לנתניהו. מהי נקודת המפנה בדרכו? נקודת המפנה היום היא ה-7 באוקטובר. כלומר, אם לבן גוריון זו הייתה הקמת מדינת ישראל, אם לאשכול זה היה מלחמת 1967, אם לגולדה מאר הייתה את מלחמת 1973, ואם למנחם בגין היה את השלום עם מצרים, אם לרבין זה היה אוסלו, ואם לשרון זו הייתה ההתנתקות. אז, מהי נקודת המפנה בדרכו של נתניהו? נקודת המפנה כעת היא ה-7 באוקטובר. נתניהו מבין את העניין הזה לחלוטין, והוא בנו של היסטוריון שמבין את הממד ההיסטורי הזה של העניין".
המנחה ניסה להבהיר ואמר: "כלומר, בערך ארבעים אלף קורבנות פלסטינים נמצאים מתחת לאדמה, וכל ההרג הזה וכל העקירה הזאת, כפי שאומרת הרשות הפלסטינית, והאיש עדיין חושב עוד ועוד". איימן עודה ענה: "לא אכפת לי מי התחיל את המלחמה ואיך היא התחילה, כי הנושא, כי הנושא הזה נושא את הריגת ילדים, הריגת נשים, הריגת אנשים חסרי הגנה, אבל בלי להשיג מדיניות בנושא הפלסטיני. או שאנחנו יכולים לומר בשפה אחרת שישראל באמת ניצחה חלקים מהאזור, וזה נכון, אבל עבור העם הפלסטיני, היא הרגה רק אנשים חפים מפשע והרסה מחצית מבתי החולים".
המנחה תהה: "יותר מפעם אחת אמרו הרשות הפלסטינית והנשיא מחמוד עבאס לנתניהו ולממשלתו שמה שהם עושים, בין אם בעזה ובין אם בגדה המערבית, פגיעה בזכויות הפלסטינים, לא יביא שלום לישראלים. כלומר, אם ממשלת נתניהו מאמינה ששליטתה ברצועת עזה היא דבר טוב, הפלסטינים אומרים בדיוק את ההפך".