בנוסף, אמר וינר: "לקחנו את החלופה מהעולם. ככה קרה גם באפגניסטן ובאפריקה: הקמה של מתחם, ושימוש בחברות אזרחיות שעושות את הממשק הישיר אל מול האוכלוסייה. פיתחנו את הרעיון הזה. אתה מוודא שהמזון מגיע לאזרח ולא לחמאס, אתה מוציא את האזרחים משם למתחם אחורי, כל מי שעובר לשם עובר בדיקה, וכך אתה מפריד בין האוכלוסייה לבין המחבלים. השלב השלישי הוא להוציא אותם לארצות אחרות – זה הרעיון המכונן".
כאשר נשאל על ההחלטה לגבי ציר נצרים ברצועה, אמר: "היינו אמורים לפתוח את המרכזים רק מדרום לקו נצרים, ולהניע את האוכלוסייה מצפון הרצועה. לצערי זה לא קרה".
"הדרך שעסקתי בה היא להניע את האוכלוסייה מהאזור שאתה רוצה להילחם, ולשם לא תכניס כלום. כשאין שם אוכלוסייה אזרחית, מי שנשאר מבחירה - שימות מרעב או שייכנע. במקום בו יש אוכלוסייה אזרחית אתה מחויב על פי הדין הבין לאומי את המינימום. לא מכניסים אננס או טלפונים או שום דבר מעבר. לא רק שסיפקנו את הדברים האלה, אלא שסיפקנו אותם ישירות לחמאס", אמר וינר.
במוסף, אמר: "זה לא עולה לך כלום. למה האו"ם מתנגד לעניין הזה? כי העסק הזה של הארגונים הבין לאומיים הוא העסק הכלכלי הכי גדול בעולם, והמון אנשים עשו ממנו הרבה מאוד כסף. כמו שהראה התחקיר על ה-USAID. בסוף הייתה החלטה של המטה הכללי. אני רואה היום סוג של זחילה איטית וחלקית מדי. לצערי אל מול השעונים המתקתקים, יעצרו אותנו לפני שנממש את מטרות המלחמה".