במכתב שנשלח לח"כ בוארון שהוביל את המהלך נכתב: "כידוע, ההליך להפסקת חברותו של חבר הכנסת הוא הליך מעין שיפוטי, השמור למקרים חריגים וקיצוניים בהם יש הסכמה רחבה מאוד של חברי הכנסת. שכן, הפסקת חברות של חבר הכנסת עלולה לפגוע בזכות החוקתית לבחור ולהיבחר, ובזכות לחופש הביטוי הפוליטי של חברי הכנסת".
"לכן, חוק-יסוד: הכנסת, חוק הכנסת, ותקנון הכנסת קובעים סייגים פרוצדורליים ומהותיים כדי להבטיח כי השימוש בהסדר זה ייעשה במשורה, במקרים המתאימים לכך ולאחר בחינת מכלול הסוגיות הרלוונטיות. כך נקבע שהבקשה להפסקת כהונת חבר הכנסת צריכה להיות מוגשת על-ידי 70 חברי הכנסת, מתוכם לפחות 10 חברי אופוזיציה, ובסופו של דבר להתקבל על ידי 90 חברי כנסת במליאה'; היא יכולה להיות מוגשת רק בשל עילות מסוימות'; במסגרת הדיון בוועדת הכנסת צריכה להינתן לחבר הכנסת, ליועץ המשפטי לכנסת וליועץ המשפטי לממשלה הזדמנות להשמיע את דברם'; וכן כי לבקשה יצורפו הנימוקים והחומרים שעליהם היא מתבססת", כתבה שגית אפק.
אפק הוסיפה: "בקשתך להפסקת חברותו של חבר הכנסת איימן עודה הוגשה ליושב ראש הכנסת ביום 5.6.25. הבקשה מבוססת על 7 התבטאויות שונות של חבר הכנסת איימן עודה שצורפו אליה. בסימוכין לבקשתך מצורף מכתב ליושב ראש הכנסת מיום 20.1.25 והוא כולל התבטאות אחת של חבר הכנסת עודה (שמופיעה גם במכתב מיום 5.6.25), חתימות של 70 חברי כנסת, והתבטאות שנוספה בכתב יד ביום 5.6.25 יחד עם הגשת הבקשה ליושב ראש הכנסת".
אפק הסבירה את הפגם הפרוצדורלי: "דפי החתימות אינם נושאים תאריך ועל פניו, נראה כי חתימות חברי הכנסת הן על הבקשה מיום 20.1.25 שבסופה כתוב "מוגשת בזאת בקשה בצירוף 70 חתימות", ולכן מתעורר ספק האם בקשתך מיום 5.6.25 עומדת בדרישה המפורטת בחוק-יסוד: הכנסת, לפיה תנאי לקיום הדיון הוא בקשה של 70 חברי כנסת".
"נוכח רגישות ההליך ומאפייניו כמפורט לעיל, עליך לפעול להחתים את חברי הכנסת על הבקשה המתאימה וראוי שחתימתם תהיה לצד שמם המודפס באופן שיאפשר לזהות מי החותם, ובציון תאריך ליד כל חתימה, כך שניתן יהיה לייחס את החתימה למסמך הרלבנטי. לאחר שבקשה זו תוגש ליושב ראש הכנסת, ניתן יהיה לקבוע את הדיון בוועדת הכנסת מחדש, בהתאם ללוחות הזמנים הקבועים בחוק", קבעה יועמ"שית הכנסת.
התרעות פיקוד העורף