"העתירה דנן עוסקת במצב ייחודי וחסר תקדים שבו מתקיימות חקירות ביטחוניות רגישות מאוד הנוגעות לסביבתו הקרובה ביותר של ראש הממשלה והתנהלות בלשכתו, המבוצעות גם על ידי שב"כ. לראש השב"כ, מתוקף עמידתו בראש הארגון ובשים לב לטיבן של החקירות, יש תפקיד הכרחי בהובלתן ובחקר האמת", כתבה היועמ"שית לשופטי בג"ץ.
לדברי היועמ"שית, "בניגוד לנטען, חוות הדעת המשפטית אינה מקשה על מינוי ראש שב"כ אלא מציגה מתווה חוקי שמאפשר מינוי מהיר למשרת ראש השב"כ על ידי הממשלה (שהיא הגורם הממנה הקבוע בחוק), בשים לב למצב ניגוד העניינים שבו מצוי ראש הממשלה בעת הזו".
היועמ"שית הוסיפה כי לעמדתה יש לדחות את הבקשה למתן צו ביניים אשר יאפשר את קידום מינויו של האלוף זיני, "זאת, בעיקרם של דברים, משמדובר בבקשה חריגה לצו עשה החופף במידה רבה לסעדים העיקריים המבוקשים בעתירה, וכן בהתאם למבחני הפסיקה בנוגע לשיקולים למתן צו ביניים – סיכויי העתירה, אשר תוקפת חוות דעת המבוססת על פסיקה מפורשת של בית משפט נכבד זה – נמוכים; וכן שיקולי מאזן הנוחות, שאינו נוטה לטובת הושטת סעד זמני כמבוקש".
ראבילו תקף את היועמ"שית בשמו של נתניהו: "סיכון הביטחון הלאומי בעת כה מורכבת בשל חששות רחוקים ודחוקים לניגוד עניינים (חששות שניתן גם למצוא להם מענים אחרים), מבטא חוסר הבנה של תפקידיו של שירות הביטחון הכללי בעת מורכבת זו ומבטא ניתוק מהאתגרים שעימם מתמודדת המדינה ושבהם בלבד מרוכזים כל מעייניו של ראש הממשלה".