במכתב ציינו השרים כי המדיניות מבוססת על תשתית משפטית מוצקה הכוללת חקיקה, צו בתוקף, עבודת מטה ותשתית עובדתית ברורה: "כל ניסיון לפגוע במדיניות זו – מהווה פגיעה בביטחון המדינה", כתבו.
במכתב ציינו השרים כי אין זו הפעם הראשונה שמוצא צו כזה, וציינו כי מאז שנת 1988 לא הוצא צו דומה, וכי מדובר בצו מחמיר שנולד בעקבות דרישות מערכת הביטחון והמצב הביטחוני החמור.
עוד נמסר כי הצו מורה במפורש על איסור מוחלט לפרסם מידע הנוגע למיקום נפילות טילים או כטב"מים, בין אם מדובר בפרסום המיועד בישראל ובין אם הוא מיועד לחו"ל, וכל עוד לא התקבל אישור מהצנזור. הצו מדגיש כי "כל הפרה של צו זה עלולה לפגוע חמורות בביטחון המדינה", וכי מדובר בעבירה פלילית בהתאם לתקנות ההגנה.
השרים הבהירו כי ההחלטה התקבלה לאחר עבודת מטה משותפת עם כל הגורמים הרלוונטיים, ובהם משטרת ישראל והצנזור הראשי, ועל רקע מידע שהצטבר על כך שערוצי תקשורת זרים חשפו, שוב ושוב, מיקומי נפילות ואת ממדי הנזק, באופן שסייע לאויב.
לדבריהם, אחד המקרים החמורים התרחש כאשר צלם של ערוץ זר שידר בשידור חי את נפילת הטיל במתחם בז"ן בחיפה, מיקום בעל חשיבות ביטחונית.
במכתב נכתב כי "הצו כבר יושם בפועל ונפתחה קבוצת 'וואטסאפ' ייעודית לתקשורת הזרה, שבה הצנזור מאשר מראש הגעה למיקומי נפילות נבחרים שאין בשידור מהם, למיטב שיפוטו המקצועי, סכנה לפגיעה בביטחון המדינה".
השרים ציינו כי חופש הביטוי של ערוצי תקשורת זרים בישראל זהה לחופש הביטוי של אזרחי המדינה, אך "כשם שחופש הביטוי אינו כולל את הזכות לצעוק 'שריפה' בתיאטרון סגור, כך אין בו זכות להכווין טילים".
בסיום כתבו השרים: "המדיניות נשענת על תשתית משפטית איתנה ותשתית עובדתית מקיפה. סיכול המדיניות או סיכול הצו משמעם פגיעה ודאית בביטחון המדינה וסיכון מיידי של אזרחי ישראל".
התרעות פיקוד העורף