הממצאים משקפים את השסע הפוליטי והחברתי ההולך ומעמיק בישראל, וכן את חוסר האמון בין רשויות המדינה, ובראשן הממשלה, בג"ץ והיועצת המשפטית.
הציבור חצוי: מקצועיות מול פוליטיקה
לפי הסקר, 35% מהציבור סבורים כי נתניהו בחר בזיני ממניעים מקצועיים, בעוד 33% רואים בכך מהלך פוליטי שנועד לרצות את הימין. 20% נוספים מעריכים שהמינוי נועד להתנגח במערכת המשפט.
בפילוח לפי מגזרים מתחדד הפער: בציבור היהודי, 41% רואים במינוי צעד מקצועי, לעומת 30% הרואים בו מהלך פוליטי. בקרב הציבור הערבי, רק 10% סבורים כי מדובר במינוי מקצועי, ואילו 48% מעריכים כי מדובר בצעד פוליטי מובהק.
הביקורת על היועמ"שית: תלויה באידיאולוגיה
כאשר נשאלו מהי לדעתם הסיבה לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה – שטענה כי נתניהו מנוע ממינוי ראש שב"כ בשל ניגוד עניינים – השיבו 46% מהציבור כי מדובר בהערכתה המשפטית המקצועית.
מנגד, מחצית (49%) המשתייכים לקבוצת "ימין מרכז" ומרבית המשתייכים לקבוצת ה"ימין" (69%) סבורים שהסיבה העיקרית לחוות הדעת הזו היא רצונה של היועצת המשפטית להתנגח בראש הממשלה ובממשלה.
בחלוקה לפי כוונת הצבעה, מרבית תומכי "הדמוקרטים" (96%), "יש עתיד" (93%), "ישראל ביתנו" (74%), "המחנה הממלכתי" (62%) וכמחצית מהתומכים במפלגה של נפתלי בנט (46%) סבורים שהסיבה העיקרית לחוות הדעת של היועצת היא הערכתה המקצועית שזה המצב החוקי.
עמדות כלפי בג"ץ: הציבור חצוי, הפער בין המגזרים – עמוק
בעקבות פסיקת בג"ץ כי הליך הדחת ראש השב"כ הקודם היה "בלתי תקין", ותגובת נתניהו כי בית המשפט "פוגע בביטחון המדינה", נשאלו המשתתפים גם על אמונם במערכת המשפט. 40% מהנשאלים תומכים בעמדת בג"ץ, 36% מצדדים בעמדת ראש הממשלה, ו־10% סבורים כי אמנם בג"ץ צדק – אך לא היה עליו להתערב.
גם כאן, הפער האידיאולוגי חד: רוב משתייכי ה"שמאל" וה"מרכז" תומכים בעמדת בג"ץ, ואילו בימין וב"ימין-מרכז" הרוב מאמינים כי נתניהו צדק והפסיקה שגויה.
בחלוקה לפי דתיות – החילונים הם הקבוצה היחידה בה נרשם רוב שסבור כי בית המשפט צדק באמירותיו ובפסיקתו. בשאר הקבוצות מחצית או יותר השיבו כי הם סבורים שבית המשפט טעה בפסיקתו וראש הממשלה צדק באמירותיו.
התרעות פיקוד העורף