עוד נטען בעתירה כי בג״ץ התייחס בפסק הדין למצב תיאורטי בלבד, משום שבר עצמו הודיע על התפטרותו, ולכן סוגיית המינוי של מחליפו כלל לא הייתה רלוונטית באותה עת. לדבריהם, אילו בג״ץ התכוון להחיל מגבלות גם על מינוי ראש שב״כ חדש, הוא היה מבהיר זאת בפסק הדין עצמו.
בתגובת היועצת המשפטית נטען מנגד כי נתניהו מצוי בניגוד עניינים בשל ניגוד עניינים הנובע מחקירת פרשת "קטאר-גייט" ופרשת המסמכים המסווגים, בהן חשודים ונאשמים יועציו הבכירים. ״לבית המשפט כבר הובהר שלראש הממשלה יש עניין אישי בסוגיות אלו, ולכן היה עליו להימנע מכל עיסוק בהפסקת כהונתו של ראש השב״כ״, נמסר.
עוד נכתב בתגובה כי תהליך הפסקת כהונתו של רונן בר והליך מינוי מחליפו הם למעשה מהלך אחד בלתי נפרד, ולכן ההגבלות שחלו על נתניהו בכל הנוגע לסיום כהונתו של בר, חלות גם על מינוי ראש שב״כ חדש.
התרעות פיקוד העורף