בהתייחסו למלחמה, שיבח איזנקוט את ההחלטה על ההצטרפות לממשלת החירום, וטען כי זו תרמה ליציבות אסטרטגית. הוא ציין בצער כי המלחמה בעזה נמשכת, ובחודש האחרון נפלו 20 לוחמים.
בנוגע למהלכים צבאיים, שיבח איזנקוט את מערך הביטחון והחלטת ההתקפה באיראן, תוך הבעת תמיכה בכל מהלך שיתרגם את הישגי המלחמה ל"היפוך אסטרטגי".
הוא הצהיר כי פועל זה חודשים ארוכים לחיזוק גוש המפלגות הליברליות, במטרה להציג אלטרנטיבה שלטונית. בהתייחסו ליחסיו עם בני גנץ, הבהיר כי אין מדובר בעניין אישי אלא בוויכוח עניני.
איזנקוט תקף את תהליך קבלת ההחלטות במחנה הממלכתי, וטען כי לא התקיים תהליך דמוקרטי אמיתי. הוא הצהיר כי יש צורך לבנות "אלטרנטיבה מנהיגותית" שתביא לניצחון בבחירות הבאות. במהלך הצהרתו, דחה איזנקוט טענות על "פערים אידיאולוגיים", והבהיר כי בכוונתו לפרוש מהמחנה הממלכתי בזמן הקרוב מאוד.
לשכת איזנקוט מסרה בתגובה: "הוא נפגש כמה וכמה וכמה פעמים בחודשים האחרונים עם כמה מראשי המפלגות ולא דן עם אף אחד על חיבורים".