לצורך התחזית נעשה שימוש במודל AI בשם o3, כלי חיזוי שבוחן נתונים מסקרים עדכניים, בודק מגמות הצבעה והשפעות של תרחישים פוליטיים שונים, וממפה את ההסתברות להרכבת קואליציה. המודל מצליב בין כוונות הצבעה לבין דפוסי בריחה ממפלגות מסוימות, ומעריך את הסיכויים לכל מועמד לזכות במנדט להרכבת ממשלה.
נאומו של איזנקוט, שבו הכריז על ריצה עצמאית אך לא חשף עדיין באיזו מסגרת פוליטית יתמודד, טלטל את הזירה הפוליטית והביא את ערוצי הטלוויזיה לערוך סקרים בזק. ממצאי חדשות 12 מצביעים על כך שבלעדיו במרוץ, הליכוד שומר על 26 מנדטים, ואילו בנט מתייצב על 24, כאשר גושי התמיכה ננעלים סביב 56-58 מנדטים, רחוק מיכולת להקים קואליציה. עם זאת, בתרחיש שבו איזנקוט יקים מפלגה משלו, הוא גורף שמונה מנדטים, רובם מהמרכז-שמאל, אך לא מצליח לפרוץ את מחסום 26 המנדטים של הליכוד, בזמן שבנט נחלש ל-22 מנדטים בלבד.
גם שאלת ההתאמה האישית משחקת תפקיד קריטי. הסקרים מלמדים שנתניהו עדיין נתפס כמתאים ביותר לכהן כראש ממשלה, עם 42 אחוזי תמיכה, לעומת 37 אחוזים לבנט ו-27 לאיזנקוט. המשמעות היא שבנט נחשב קרוב ביותר להוות אלטרנטיבה ישירה לנתניהו, לפחות בעיני הציבור, בעוד איזנקוט יצטרך להשקיע עוד רבות בבניית אמון ופרופיל אזרחי שירחיב את מעגל התמיכה בו.
לפי מודל o3 ההסתברות של נתניהו לחזור ולכהן עומדת כעת על 45% בעיקר בזכות גודלה של מפלגת הליכוד והיכולת לצרף אליו מפלגות מרכז-ימין קטנות. הסיכוי של בנט עומד על כ-35%, במיוחד אם ירוץ יחד עם שותפים כמו איזנקוט או ליברמן ויקים גוש רחב מהמרכז והימין החילוני. איזנקוט עצמו, לבדו, זוכה לפי החיזוי לכ-20% סיכוי בלבד להרכיב ממשלה, והוא יהיה חייב להציג חיבור פוליטי ברור בין אם עם בנט ובין אם עם לפיד לצד תוכנית חברתית-כלכלית חזקה שתשדר יציבות ובשלות להנהגה.
על מנת לשכנע את הציבור, איזנקוט יידרש לא רק להציג אמינות ביטחונית אלא גם לפנות לקהלים באזורים חלשים יותר מבחינתו, כמו הפריפריה ועוטף עזה, שם זוכרים את כשלי ההגנה על היישובים. קמפיין ממוקד בשטח, לצד מסר של אחריות ואיחוד כוחות, עשוי להפוך אותו לאיום ממשי על נתניהו בגל הסקרים הבא.
נכון להיום, מעריך המודל שהמרוץ יוכרע בעיקר סביב השאלה האם בנט ואיזנקוט ישכילו לשתף פעולה, ובאיזה אופן יוכלו להבטיח רוב קואליציוני שיסיים את שלטון נתניהו. עד אז, הקרב על ראשות הממשלה נשאר פתוח ומלא תהפוכות.