שבירת הפרדיגמה: שלום בלי אוסלו, בלי פתח, בלי חמאס – ועם הכרה בישראל

שייח'ים מחברון מציעים להקים "אמירות" עצמאית מחוץ לרשות הפלסטינית, שתכיר בישראל כמדינת העם היהודי ותצטרף להסכמי אברהם. השר ברקת מקדם את היוזמה שמבטיחה "אפס סובלנות לטרור"

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
חברון
חברון | צילום: רויטרס
2
גלריה

"אמירות חברון תכיר במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, ומדינת ישראל תכיר באמירות חברון כנציגת התושבים הערבים במחוז חברון", נכתב. החותמים מציינים כי הם דוחים את הסכמי אוסלו, שלדבריהם "הביאו עלינו מוות, הרס, שחיתות ואובדן תקווה", וטוענים כי הרשות הפלסטינית לא מייצגת את החברה הפלסטינית האמיתית אלא החליפה את הנהגת השבטים המסורתית.

עוד עולה מהדיווח כי השייח'ים מבקשים להקים אזור כלכלי משותף בשטח של יותר מ־1,000 דונם סמוך לגדר הביטחון, מתוך כוונה להעסיק עשרות אלפי עובדים פלסטינים. בין הדרישות: הכנסת 1,000 עובדים לעבודה בישראל לתקופת ניסיון, ובהמשך הרחבת המספר לעשרות אלפים. הם מבטיחים "אפס סובלנות לטרור", ומתחייבים להבטיח שמי שיעבוד בישראל לא יפגע בה, בניגוד למצב הקיים שבו, לטענתם, הרשות מעניקה תשלומים למבצעי פיגועים.

ניר ברקת
ניר ברקת | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

הדיווח מציין כי השייח'ים גייסו תמיכה רחבה, מעגל ראשון של שמונה שייח'ים המייצגים כ-200 אלף תושבים, ועוד 13 שייח'ים במעגל הרחב המייצגים כ-350 אלף נוספים. כולם נשבעו אמונים לשייח' ג'עברי. לדבריהם, רוב האוכלוסייה באזור חברון תומכת ביוזמה, וכי אנשי מנגנוני הביטחון הפלסטיניים צפויים, בסופו של דבר, לבחור בנאמנות לשבט ולא לרשות.

השייח'ים טוענים כי הרשות הפלסטינית מושחתת, לא דואגת לתושבים, ואף מונעת מהם גישה לשירותים בסיסיים כמו מים. לדבריהם, דווקא ההתנהלות מול גורמים ישראליים, כולל עם ראש מועצת קריית ארבע, הביאה לפתרונות בשטח. הם מציינים כי חלקם הסתדרו היטב עם המתנחלים בעבר, במיוחד כשניתנה להם האפשרות לעבוד ולהתפרנס בכבוד.

בסיום הדיווח מציין שייח' ג'עברי כי אינו חושש שייחשב כבוגד. "הבגידה הייתה באוסלו", הוא אומר. "אני מאמין בדרך שלי. יהיו מכשולים, אבל אם ניתקל בסלע - נביא ברזל לשבור אותו".

תגיות:
הרשות הפלסטינית
/
חברון
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף