שורת שייח'ים בולטים מהעיר חברון מקדמים יוזמה יוצאת דופן: להתנתק מהרשות הפלסטינית, להקים "אמירות מקומית" שתייצג את תושבי האזור, ולהצטרף להסכמי אברהם מול מדינת ישראל. על פי דיווח שפורסם ב"וול סטריט ג'ורנל", החותמים על המהלך מציעים להכיר בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי - צעד מרחיק לכת בהשוואה לעמדות שהציגה הרשות הפלסטינית לאורך השנים.
בראש היוזמה עומד שייח' ודיע (אבו סנד) ג'עברי, מהמנהיגים הידועים של אחת המשפחות החזקות בחברון. יחד איתו חתמו על המכתב ארבעה שייח'ים נוספים, כולם בעלי השפעה נרחבת באזור. המכתב, שנשלח לשר הכלכלה ניר ברקת, מבקש להניע משא ומתן שיביא להקמת ישות מדינית עצמאית בחברון, שתכונן יחסים דיפלומטיים וכלכליים עם ישראל, מחוץ למסגרת של הרשות הפלסטינית והסכמי אוסלו.
"אמירות חברון תכיר במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, ומדינת ישראל תכיר באמירות חברון כנציגת התושבים הערבים במחוז חברון", נכתב. החותמים מציינים כי הם דוחים את הסכמי אוסלו, שלדבריהם "הביאו עלינו מוות, הרס, שחיתות ואובדן תקווה", וטוענים כי הרשות הפלסטינית לא מייצגת את החברה הפלסטינית האמיתית אלא החליפה את הנהגת השבטים המסורתית.
עוד עולה מהדיווח כי השייח'ים מבקשים להקים אזור כלכלי משותף בשטח של יותר מ־1,000 דונם סמוך לגדר הביטחון, מתוך כוונה להעסיק עשרות אלפי עובדים פלסטינים. בין הדרישות: הכנסת 1,000 עובדים לעבודה בישראל לתקופת ניסיון, ובהמשך הרחבת המספר לעשרות אלפים. הם מבטיחים "אפס סובלנות לטרור", ומתחייבים להבטיח שמי שיעבוד בישראל לא יפגע בה, בניגוד למצב הקיים שבו, לטענתם, הרשות מעניקה תשלומים למבצעי פיגועים.
על פי הדיווח, ברקת מקדם את המהלך באישור ממשלת ישראל, ונפגש עם השייח'ים למעלה מעשר פעמים מאז פברואר. לדבריו, "תהליך השלום הישן נכשל – ולכן נדרש חשיבה חדשה". לדברי מקור מדיני בכיר, גם ראש הממשלה בנימין נתניהו עודכן במגעים והביע זהירות ותמיכה שקטה, אך טרם הגיב פומבית ליוזמה.
יוזמת השייח'ים נשענת על רעיון שהגה החוקר מרדכי קידר, לפיו במקום מדינה פלסטינית אחת - יוקמו אמירויות מקומיות בכל אחת מהערים הגדולות ביהודה ושומרון, על בסיס הנהגה שבטית מסורתית. קידר המלווה את שייח' ג'עברי מזה שנים ומאמין שחברון יכולה לשמש מקרה בוחן לשיטה כולה. "הכישלון של הרשות הפלסטינית ואש"ף נובע מהניסיון לכפות זהות לאומית מודרנית על חברה מסורתית", הוא אומר. "השבטים הם הלגיטימיים, לא ארגונים כמו פתח וחמאס".
הדיווח מציין כי השייח'ים גייסו תמיכה רחבה, מעגל ראשון של שמונה שייח'ים המייצגים כ-200 אלף תושבים, ועוד 13 שייח'ים במעגל הרחב המייצגים כ-350 אלף נוספים. כולם נשבעו אמונים לשייח' ג'עברי. לדבריהם, רוב האוכלוסייה באזור חברון תומכת ביוזמה, וכי אנשי מנגנוני הביטחון הפלסטיניים צפויים, בסופו של דבר, לבחור בנאמנות לשבט ולא לרשות.
השייח'ים טוענים כי הרשות הפלסטינית מושחתת, לא דואגת לתושבים, ואף מונעת מהם גישה לשירותים בסיסיים כמו מים. לדבריהם, דווקא ההתנהלות מול גורמים ישראליים, כולל עם ראש מועצת קריית ארבע, הביאה לפתרונות בשטח. הם מציינים כי חלקם הסתדרו היטב עם המתנחלים בעבר, במיוחד כשניתנה להם האפשרות לעבוד ולהתפרנס בכבוד.
היוזמה עוררה גם הסתייגויות בתוך ישראל. על פי וול סטריט ג'ורנל, בכירים בשב"כ ובצה"ל הביעו דאגה מהאפשרות שהשתלטות חמושה של כוחות השייח'ים תוביל לכאוס, ושהשבטים לא יצליחו לנהל שלטון יציב או להילחם בטרור באופן יעיל. מנגד, גורמים ביטחוניים אחרים, ובהם תא"ל (מיל') אמיר אביבי, טוענים כי דווקא הרשות הפלסטינית היא מדגרה לטרור, וכי האופציה השבטית עדיפה.
בסיום הדיווח מציין שייח' ג'עברי כי אינו חושש שייחשב כבוגד. "הבגידה הייתה באוסלו", הוא אומר. "אני מאמין בדרך שלי. יהיו מכשולים, אבל אם ניתקל בסלע - נביא ברזל לשבור אותו".