בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב: "בישראל קיים מתח מתמשך בין הצורך בגיוס שוויוני לצבא הגנה לישראל לבין הרצון לאפשר לימודי תורה. לאורך השנים ניתנו פטורים והסדרים שונים לדחיית שירות עבור תלמידי ישיבות, דבר שיצר אי-שוויון בנטל השירות הצבאי ועורר ביקורת ציבורית נרחבת".
"בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, נקבע כי יש לגייס את בני הציבור החרדי לשירות צבאי או לאומי. החלטה זו מבטאת את הערך המרכזי של שוויון בנטל ואת החשיבות של שילוב כלל חלקי החברה הישראלית במאמץ הביטחוני הלאומי", נכתב.
עוד נכתב כי "התיקון המוצע נועד ליצור זיקה ישירה בין מילוי חובות אזרחיות לבין קבלת הטבות מהמדינה. הוא נועד לעודד גיוס לשירות צבאי או לאומי ולחזק את עקרון השוויון בחברה הישראלית. במקביל, התיקון המוצע מכיר בחשיבות לימודי התורה ומאפשר המשך תמיכה בלומדי תורה ובסטודנטים נזקקים, בכפוף למילוי חובותיהם האזרחיות".
על פי המצב החוקי כעת, לומד תורה יוכל לקבל סיוע כלכלי מהמדינה אם מתקיימים לגביו מספר תנאים: יש לו לפחות שלושה ילדים קטינים, אין לו ולבני משפחתו דירה נוספת פרט לדירת מגורים אחת ואין ברשותם קרקע ששווייה עולה על 36 אלף שקל.
בנוסף, לומד התורה לא יוכל לקבל את הסיוע אם בבעלותו או ברשות בני משפחתו רכב ששווייה עולה על 25 אלף שקל, אלא אם מדובר ברכב שמיועד לצורכי ניידות של ילד נכה במשפחה או רכב שמשמש את בני המשפחה לטיפולים רפואיים מחוץ לבית באופן קבוע.
עוד קובע החוק כי הכנסתם המשותפת של לומד התורה ובת זוגו לא תעלה על 14,400 שקל לשנה, אך אם ההכנסה נמוכה מ־1,200 שקל בחודש, תותר הכנסה שנתית של עד 30 אלף שקל. כעת, כאמור, ח"כ מירב כהן מבקשת לקבוע כי לומד תורה העומד בכל הקריטריונים יקבל סיוע - רק אם הוא שירת בצבא.
התרעות פיקוד העורף